צ'ארון שרי בראיון בלעדי ל"ישראל היום": "שיהיה ברור, אני רוצה לסיים את הקריירה במכבי חיפה"

בחודש אוגוסט האחרון משפחת שרי היתה בעננים. לכוכב מכבי חיפה צ'ארון ולאשתו אשלי נולד ילד שלישי. אחרי ג'יילין ושיין צ'ארון, הגיע צ'ס קרטר. בהתחלה הכל היה בסדר, עד שהחלה המלחמה והמשפחה חזרה להולנד. דווקא שם, הבינו בני הזוג שרי כי משהו לא כשורה. בבדיקות שעשו ברוטרדם התגלתה בעיה רפואית לתינוק הטרי וצ'ארון הבין שלא יוכל לחזור עם אשתו וילדיו לישראל.

מאז שחזר לישראל לטובת המשך הפעילות של מכבי חיפה צ'ארון שרי למעשה לבד. אשתו התמודדה עם הבעיה לבדה, כאשר גם שני הילדים הגדולים יותר כמובן איתה. כעת, רגע לפני שהוא חוזר אליהם להולנד, שרי מספר בראיון מיוחד ונרחב ל"ישראל היום" על ההחלטה שקיבל לעזוב את חיפה והתקופה הקשה בחייו.

"כשהבן שלי נולד גילינו שיש בעיה רפואית וצריך לטפל בו", הוא מסביר בפתח דבריו. "גרתי כאן לבד כל התקופה האחרונה, אני צריך להיות רגוע וכשהמשפחה שלי היתה לצידי היה לי את השקט. כשאשתי ושלושת הילדים שלי לא היו איתי לא הייתי רגוע כי אני אבא לפני הכל, הם היו צריכים אותי ולא הייתי שם עבורם. מצד שני, לא הרגשתי נוח גם כאן, למרות שזאת העבודה שלי והקבוצה שלי. הרגשתי לא נוח כשעזבתי (לביקורים בהולנד - ל.נ) והייתי באמצע משחקים, והרגשתי רע כשהמשפחה שלי נותרה בהולנד. בסופו של דבר, קשה לי מאוד לעזוב עכשיו את מכבי חיפה, אבל אני מבטיח כאן - אני לא אומר להתראות, רק נתראה בקרוב".

מה עבר על אשתך בחודשים האחרונים? מה שמעת ממנה?

"אם הייתי איתה, אז היא היתה רגועה והרגישה בטוחה. הילדים התגעגעו ואם קרה משהו עם בני הקטן, גם אם לא משהו גדול, הפריע לי שאני לא שם ומגן עליו. לאשתי היו רגעים לא קלים ולא הייתי שם עבורה, זה מאוד קשה. אנחנו הרבה שנים ביחד והיה לי חשוב לחזור ולהיות האיש שיגן על המשפחה שלו. זאת תחושה בסיסית של אבא".

היא צפתה במשחק הבית האחרון?

"ברור, היא התרגשה בבית, ראתה בטלוויזיה אבל היא שמחה לראות אותי. היא רצתה להיות איתי ברגע המיוחד הזה, אבל זה לא התאפשר. אחר כך היא כתבה בעברית באינסטגרם 'נתראה בקרוב'".

"יענקל'ה הוא כמו הסבא שלי"

כששרי מתחיל לדבר על משחק הפרידה מסמי עופר, שבו מכבי חיפה הביסה 0:4 את מכבי נתניה, הוא מתחיל לדמוע. "יש לי שני לבבות", הוא מצביע על בית החזה, "הראשון הוא מכבי חיפה והשני הוא המשפחה. אז החצי הראשון של הלב שלי היה עצוב עבור המועדון, אבל החצי השני היה שמח עבור המשפחה. אני מלא תודה והערכה ליענקל'ה שחר ועוזי מור שעזרו לי. אני עוזב את מכבי חיפה במקום הכי טוב שיש. אמנם רצו שאשאר, אבל הם הקריבו הרבה כדי לתת לי ללכת, אפילו שהם רצו אותי כאן. אמרתי ליענקל'ה ולעוזי שהם לא הבעלים שלי. עוזי הוא אבא שלי ויענקל'ה הוא כמו הסבא שלי, כך אני רואה אותם ושמחתי שכך גם הם מתייחסים אלי. אצלנו אין חוזה, זו מילה מול מילה".

מה הרגע שתיקח איתך הלאה מהערב הזה?

"שני רגעים. בראשון שבכיתי, ופתאום ראיתי סביבי שחקנים כמו דניאל סונדגרן עם עיניים דומעות. הרגע השני היה שהבטתי סביבי וראיתי הורים וילדים שבוכים כי אני הולך, חלקם אמרו שהם לא רוצים לראות יותר כדורגל וזה מדהים. חוויתי את הדברים האלה רק במכבי חיפה. הייתי לפני כן בהרבה קבוצות, אבל בשום מקום לא שיחקתי חמש שנים והקשר שנוצר כאן יוצא דופן, מדהים. אחרי החימום הקהל קרא לי ומאוד התרגשתי, קיבלתי אהבה מהרגע הראשון, במהלך המשחק ואחריו. אני והמשפחה שלי יכולים רק לומר תודה לאוהדים ולמועדון על האהבה הזאת מהיום הראשון בארץ".

"בהתחלה לא הבינו אותי"

לכל אורך הראיון מגיעים אוהדים לשולחן שבו יושב צ'ארון שרי ומחבקים אותו פיזית. "תודה על הכל ובבקשה תחזור בקיץ", מבקשת אחת האוהדות, שמביאה את שני ילדיה לעשות תמונה אחרונה. אוהד אחר מוציא מרכבו חולצה עם המספר 10, שרכש כמה שעות לפני כן, ומבקש מהכוכב לחתום עליה למזכרת. הסבלנות שיש לשרי עבור כל אחד שפונה אליו יוצאת דופן, אבל ממחישה היטב את הקשר העמוק שנוצר בינו לבין המועדון שבו שיחק בארבע וחצי השנים האחרונות. "אני מבטיח לחזור", הוא אומר לכל מי ששואל מה יקרה בעוד כמה חודשים, "בנינו כאן משהו גדול והוא יימשך".

שרי הצטרף למכבי חיפה לפני פחות מחמש שנים - לקבוצה שהיתה אז בשנים הפחות טובות שלה - והיה חלק משמעותי בשינוי העצום. מאז שחתם הירוקים זכו בשלוש אליפויות, היו בשלב הבתים של ליגת האלופות, הקונפרנס ליג והליגה האירופית. המועדון זכה גם פעמיים בתואר אלוף האלופים ובגביע הטוטו.

מבחינת הקהל, לא פחות חשוב, היתה גם העברת ההגמוניה ממכבי ת"א לכרמל. בחמש שנים צ'ארון שרי מעורב בשבעה שערים מול הצהובים ולכל אחד מהם היתה משמעות במהפך.

"הדבר הראשון שעשיתי היה לבקש מענק אליפות", הוא מספר, "בהתחלה לא הבינו אותי, אבל אמרתי לכולם - 'אם אתם לא מאמינים בזה, אז לאן נגיע? איך ניקח אליפות?'. אז נתנו לי מה שביקשתי. עם הזמן הבאנו אופי לקבוצה, מנטליות של ווינרים. אני אוהב את הלחץ שיש במכבי חיפה כי מדובר במועדון הכי גדול בישראל וזה עשה לי טוב".

האמנת שהשינוי יהיה כל כך גדול? שתיקחו כל כך הרבה תארים?

"אתה מדבר על תארים, אבל זה יותר מזה. אנשים היו מדברים איתי על הדרבי מול הפועל חיפה, שלפעמים מנצחים ולפעמים מפסידים, ולא הבנתי את זה. ראיתי אנשים לחוצים מהדרבי ולא הבנתי מה קורה פה, אמרתי להם 'אנחנו מכבי חיפה, מה עובר עליכם?'. לאט לאט זה השתנה, הקבוצה הפכה לווינרית עם חומר שחקנים ואנשים שעשוי מאלופים".

שרי מוסיף באותו קו: "לא מזמן ניצחנו בליגה את מכבי ת"א, אבל לא חגגנו יותר מדי בחדר ההלבשה כי ניצחנו את היריבה הגדולה שלנו. מבחינתי, זה משהו שצריך להיות קבוע במכבי חיפה, שחייבים לנצח את מכבי ת"א. ידענו שאם נפסיד נגמרה לנו העונה, עם פער 13 נקודות זה היה גמור. אבל ניצחנו, ועכשיו זה נהיה פער של נקודה ולא 10. ידעתי שזה יעביר את המומנטום אלינו, עכשיו צריך לשמור אותו אצלנו".

מכבי חיפה עברה טלטלה מקצועית בקיץ האחרון. שחקני מפתח כמו עומר אצילי, מוחמד אבו פאני וג'וש כהן נפרדו, כמו גם המאמן הכמעט כל־יכול ברק בכר - האיש שהחזיר את הירוקים לקדמת הבמה של הכדורגל הישראלי.

עברתם העונה שינוי גדול. במשחק מול מכבי נתניה, רק ארבעה שחקני הרכב מהעונה שעברה שיחקו. הצוות המקצועי השתנה כמובן. ספר על התקופה הזאת.

"זאת חצי עונה שהרגישה כמו כמה שנים. זה טבעי שהקבוצה השתנתה, שחקנים עוזבים לקבוצות אחרות, מרוויחים יותר, אבל הקבוצה הרוויחה הרבה מאוד שחקנים צעירים. לקח להם זמן להסתגל, והבאנו שחקנים חדשים שגם להם לקח זמן להתאקלם. עכשיו הכל בדרך הנכונה, המערכת בריאה, המאמן מסאי דגו עושה עבודה מדהימה. מהרגע הראשון אמרתי לו 'תמיד אעמוד מאחוריך', וכך גם הוא כלפיי. אני מכיר אותו זמן קצר, אבל הקשר בינינו מדהים. כשאמרתי לו שאני עוזב הוא כמעט בכה. מובן שהיה בינינו כבוד, הוא המאמן והוא קובע, אבל מסאי אמר לי שאנחנו אחד ושיעמוד מאחוריי בכל ולכן היה לי קשה מאוד לספר לו על ההחלטה שלי".

מה קורה אחרת העונה? מה נעשה שונה ובכל זאת יש הצלחה?

"הסוד הוא שיש לנו את הבסיס, ולכן כל מי שיענקל'ה שחר ועוזי מור יביאו יתאים לנו לסגל. אני, דולב חזיזה, ליאור רפאלוב, דניאל סונדגרן והזרים, כמו שאר השחקנים, נדע איך לקבל את החדשים ולעזור להם. ככה עשינו עם כל מי שהשתלב השנה. הסוד הוא חדר הלבשה חזק ובריא".

דיברת על רפאלוב. אולי תספר על הקשר הקרוב שלך איתו. הוא השותף שלך בנסיעות מת"א לכפר גלים, התחברתם מהר. מה ההשפעה שלכם על הצעירים ומה אתם עושים איתם ברמה האישית?

"ליאור ואני שיחקנו במקומות טובים באירופה והשחקנים הצעירים יודעים שאין לנו אגו וניתן להם את כל הכלים להצליח. לפעמים לא היה צריך לדבר כדי לגרום להם ללכת אחרינו. לא כי אנחנו הכי גדולים, זה פשוט קורה. לא הכרתי את ליאור לפני שהגיע, אבל מהרגע הראשון בחדר ההלבשה הפכנו להיות קרובים, כאילו היינו יחד 10 שנים. ליאור היה לצידי ברגעים הקשים שלי בארץ כאשר הייתי לבד. אני שמח אם שחקן אחר מבקיע וכך גם ליאור, וככה זה עובר בין כל השחקנים. נכון שאני הקפטן, אבל אני לא מחפש תשומת לב. ליאור דומה לי בזה. יש לנו הערכה משותפת למועדון ולהנהלה, לכן סגרנו יחד את הבונוסים על העלייה לליגה האירופית והלוואי שנעשה זאת גם עם העפלה משלב הפלייאוף של הקונפרנס ליג. היו שיחות שעשינו יחד עם יענקל'ה, עוזי ואיציק עובדיה וברמה האישית דיברתי עם הילדים שלו הולנדית בנוח כי הם היו בבלגיה ומבינים פלמית. זו שפה דומה. יש בינינו חיבור מדהים והוא יימשך".

מה לדעתך יקרה עם מכבי חיפה אחרי שתלך?

"אנחנו ברגעים הטובים שלנו עכשיו, אבל אין סיבה שדברים ישתנו. בתחילת העונה הפסדנו נקודות במקומות שאסור היה לנו לאבד, אבל ידענו שיש כאן סגל מדהים ושדברים יתהפכו, האווירה הטובה תשתלט ודברים טובים יקרו. גם בלעדיי אין לאף אחד מה לדאוג, יש לנו קבוצה טובה יותר מכל קבוצה אחרת בישראל".

מה הרגע הכי גדול שלך במכבי חיפה?

"הגול מול פ.ס.ז' כמובן. חוץ מזה, כל שער שכבשתי מול מכבי ת"א היה גדול מבחינתי. ב־1:1 מולם בעונה שעברה, עם השער בדקה ה־90 בבלומפילד, הייתי בעננים".

כמה חשוב היה לך לעזוב עם זכייה בגביע הטוטו?

"אני יכול רק להצטער בפני האוהדים על כך שלא זכינו בגביע הטוטו אבל יכול להבטיח להם ולמועדון שזה רק נותן לי מוטיבציה לחזור בקיץ ולזכות עם מכבי חיפה בעתיד בכל תואר אפשרי".

לא יודע למה, זה מרגיש כמו ראיון פרידה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"השבוע אשתי כתבה ברשתות בעברית 'נתראה בקרוב' כי אנחנו באמת רוצים לחזור. אני רוצה לסיים את הקריירה שלי במכבי חיפה, שיהיה ברור. יש לי חוזה אבל זה הרבה מעבר לחוזה. המועדון הזה מיוחד עבורי, נתתי לאוהדים האלה משהו. אני לא אוהב לדבר על עצמי, אבל באמת שעשיתי כל כך הרבה עבורם, והם עבורי לא עוד קהל, אלא חלק מהלב. אני רוצה שצ'ס יחלים ונחזור לישראל במצב אחר לגמרי. לחזור להיות כאן. אני מרגיש כאן כמו בבית".