אוהדי מכבי חיפה במפגן אבוקות לעיני מפכ"ל המשטרה
הכדורגל הישראלי הולך בשנים האחרונות יותר ויותר לכיוון של חיפוש שחקנים יהודים או כאלה שיכולים להתאזרח. עבור המועדונים הגדולים, דוגמת מכבי חיפה, מכבי ת"א או הפועל ב"ש, זהו סוג של שובר שוויון, שמאפשר להם להחזיק בסגל יותר משישה זרים על הנייר, כשבפועל חלקם כלל לא נולדו בארץ.
לקבוצות זו דרך לצמצם פערים מאירופה אבל גם להתחזק בזירה המקומית, ועורכת הדין ליאת שטיינברג היא בדרך כלל הכתובת שלהם לצד המשפטי של התהליך. היא מומחית בתחום ההגירה והסדרת מעמד ספורטאים בישראל, והיא זו שטיפלה במקרים של דניאל סונדגרן, עלי מוחמד, ג'וש כהן ואחרים. היא סייעה גם להפועל ת"א עם החלוץ היהודי גייב סגל ובכלל, נראה שמועדוני ליגת העל (ולא רק הם) הבינו את הקונספט.
"אני לא יודעת מי קורא לזה 'פיצחתי את השיטה', אבל הכיוון נכון", היא אומרת בראיון ראשון ל"ישראל היום", "הבנתי שכדי לצמצם פערים מקבוצות באירופה צריך להגדיל את מספר הישראלים שיכולים לשחק פה בארץ, בעיקר בכדורגל. אני בתחום הזה כבר 20 שנה. יש לי ניסיון והכרה של המאטריה, למי מגיע ולמי לא. כמובן על פי החוק, אז היכולת שלי היא להסדיר את המעמד לטובת אותה קבוצה, במקרה הזה הם הלקוחות שלי. כשהזדמנות פוגשת יכולת - פה הבסיס להצלחה."
אפשר להבין יהודים שמגיעים לארץ מכורח חוק השבות, אבל בנושא עלי מוחמד, למשל, הייתה ביקורת גדולה. הוא הרי לא ישראלי, משחק בנבחרת ניז'ר ולא הדליק פה משואה. מה בדיוק היה שם?
"לצד הביקורת, אני מרגישה שיש פה סיוע להרים את רמת הספורט בארץ. אני עושה הכל רק על פי חוק, להזיז את הגלגל כדי שייסע בצורה הכי בטוחה. אם ניקח לדוגמה את מכבי חיפה ועלי מוחמד, יש לי הרגשה שאני חלק מההצלחה של מכבי חיפה.
"נכון, עלי מוחמד לא אזרח ולא הדליק משואה, אבל לך תדע מה יהיה. היה פה צורך של השחקן, של המועדון ויש עוד המון מקרים לא מהכדורגל, זהים, שהסתיימו בצורה זהה. עלי מוחמד הגיע לכותרות בגלל שהמועדון שלו מתוקשר".
"קוראים לזה הסדרת מעמד לשחקן שאינו זר. זה אומר שצריך להביא לידי ביטוי את כל הנתונים הרלוונטיים, ויש בהם כדי לסייע לשר הרלוונטי להשתמש בסמכות שיש לו להעניק אזרחות או תושבות קבע. היא קיימת ולגיטימית, זה מה שהמחוקק קבע. התפקיד שלי הוא להביא לידי ביטוי את הנתונים למה מגיעה לשחקן הזכות הזאת. אתה שואל אותי למה עלי כן ואחרים לא? זה כמו שאשאל אותך על מישהו שקיבל דוח תנועה, ועל אותה עבירה למישהו אחר שללו את הרישיון. אני לא נענית בדרך כלל לראיונות, אבל אני כאן כדי להסביר לכל הקולות, שטענו ש'בגלל שזו מכבי חיפה אז הנה, השחקן קיבל מעמד' - אז ממש לא. יש פה עבודה רבה שנעשתה מאחורי הקלעים לאורך חודשים, שלשמחתי הצליחה.
"אני אומרת במאה אחוז: יש לי לקוחות מענפי הכדורעף, הטניס וענפים אחרים. חלקם השיגו תוצאות, וכנראה אם היה מדובר במכבי חיפה, כולם היו בכותרות. אני עובדת מקצועית, לא כדי להביא כותרות".
במקרה של דניאל סונדגרן גם היתה ביקורת, שם הסיפור היה פשוט יותר?
"אין על מה לבקר. פשוט בגלל שזה דניאל סונדגרן ממכבי חיפה, אז מעלים שאלות. יש רבים אחרים ששמם לא עולה לכותרות. בספורט יש מקרים אחרים שלא זכו להצלחות. אני לא באה ללטף לעצמי את הכנפיים, אבל עובדתית, יש אחרים שלא הצליחו. אני לא קוסמת, אלא רק יודעת מה להציג ואיך לבצע את התהליך על פי חוק. אני עורכת דין, לא שחקנית במכבי חיפה. סונדגרן נשוי ליהודייה, היא זכאית שבות, הוא בעלה וגם הוא זכאי מכורח זה שהוא בן זוגה.
"הוא ועלי מוחמד שני מקרים שונים. לו מגיע כי אשתו זכאית שבות, לעלי מוחמד מגיע מסיבה אחרת, ולאיקס מקבוצה אחרת מגיע כי הוא חי חיים משותפים עם בת זוג ישראלית".
אז מביאים שחקן זר, מסבירים לך מה הנסיבות ואז הכל קורה?
"לא, היו לא מעט מקרים שאמרתי 'אני עורכת דין ולא קוסמת'. יש דברים שגם עכשיו נמצאים על שולחני".
זכור במיוחד בארץ המקרה של פדרו גלבאן, שגורש מישראל והיה על תקן שוהה בלתי חוקי. הוא ביקש אזרחות ישראלית ונענה בשלילה. היה לדעתך מה לעשות בנידון?
"המקרה מוכר לי. לא ייצגתי אותו ואני מצטערת שלא ייצגתי אותו. במקרה כזה, לפנות לטוב ליבו של השופט זה לא רלוונטי, רק ללכת לפי החוק. יכול להיות שאסטרטגיה אחרת הייתה מביאה תוצאה שונה. בתיקים אחרים, שאינם מתחום הספורט, זה הסתיים אחרת".
אחת הביקורות המשמעותיות בשנה האחרונה הייתה מצד מכבי ת"א על כך ששחקנה הספרדי אנריק סבוריט לא קיבל מעמד של תושב ארעי, אף שהוא משחק בישראל כמה שנים. זאת לעומת קפטן הפועל ב"ש, מיגל ויטור.
שר הפנים משה ארבל הורה על הקמת ועדה שתבחן ספורטאים שמגיעה להם הסדרה של מעמד אחר על פי חוק, ויכול להיות שמשם תגיע הישועה עבור סבוריט וזרים נוספים מענפים אחרים.
"עוד לא נקבעו קריטריונים בוועדה", מסבירה עו"ד שטיינברג, "כיום יש ועדה בראשות שופטת בדימוס, שהוקמה לבקשת שר הפנים, משה ארבל, שביקש ממנה להמליץ לו על קריטריונים למי מגיע ולמי פחות.
"במסגרת התכנסות הוועדה הייתה אפשרות להגיב. העמדה שלי הייתה שלא צריך לקבוע קריטריונים. למה שר הפנים צריך להיות מוגבל דווקא בתחום הספורט? למה שלא יהיו קריטריונים בתר חום המדע?".
"למה שר הפנים צריך להיות מוגבל בידי קריטריונים דווקא בתחום הספורט? למה שלא יהיו קריטריונים בתחום המדע?"
בעניין הזרים נכנס שיקול שהשחקנים הללו מעין שגרירים בחו"ל?
"אם וכאשר אהיה שרת הפנים אתן לזה משקל", היא מחייכת. "מה המשקל ששר או שרה נותנים להתנהלות או על עצם היותם שגרירים? זה שלהם. כל מקרה לגופו".
יש מי שיגיד שאת מאזרחת שחקנים אבל פוגעת בשחקנים ישראלים שרוצים להתפתח כאן.
"אני בסך הכל עו"ד בתחום ספציפי. זה לא התפקיד שלי. אני לרגע לא מרגישה שאני חוטאת לאהבתי למדינה. אני לא לוקחת תיקים שאין לי השלמה איתם מבחינה מצפונית. הידע שלי, בנישה הספציפית שלי, תורם לספורט בארץ".
התייעצו איתך קבוצות לגבי שחקן שיש לו שורשים יהודיים? איך זה עובד?
"בוודאי. שוב, מבלי להזכיר שמות של קבוצות, יש לא מעט כאלה. יש הרבה דברים שאני יודעת, מעניינים מאוד. המועדונים יודעים להגיע אלי ותמיד יקבלו תשובה"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו