זיכרון אחרון ומתוק: על ההיסטוריה של נבחרת הנוער באליפות העולם

בלי חמישה שחקני הרכב ששוחררו לנבחרות הבכירות יותר, החבורה של אופיר חיים רצתה להוכיח לכולם, ובעיקר לעצמה שהיא "הנבחרת הכי טובה" באליפות העולם עד גיל 20 • ההיסטוריה לימדה שהמקום השלישי בטורניר הזה לא מעידה על העתיד, אבל כל שחקן בנבחרת הרוויח את הזכות לקבל הזדמנות

נבחרת הנוער של ישראל. מקום שלישי בעולם. צילום: EPA

למשחק על המקום השלישי בגביע העולם בכדורגל יש תדמית לא מי יודע. לרוב הוא מוגדר משחק מיותר, בלתי זכיר, פריט טריוויה לאספני נתונים וסטטיסטיקה. זה משחק נטול פאסון וחסר כריזמה, כזה שמגיע כהופעת חימום לפני הגמר הגדול.

תקציר חצי גמר המונדיאליטו בין ישראל לדרום קוריאה, באדיבות תאגיד השידור כאן 11

אז כעת הגיע הזמן לספר את האמת על המשחק הזה: הוא כזה כי מעולם לא השתתפנו בו. זה כל הסיפור. קשה להתחבר למשחק הזה בלי קשר ישיר אליו, אבל כשיש חיבור זה משחק בעל חשיבות מאוד מיוחדת. המשחק על המקום השלישי מאפשר זיכרון מוחשי בדמות מדליה והוא גם ההזדמנות האחרונה של שתי נבחרות להמיר את דיכאון ההפסד בחצי הגמר בזיכרון אחרון מתוק.

זה לא עניין של מה בכך, ולראייה נבחרת ישראל. הנבחרת שניצחה 1:3 את דרום קוריאה וסיימה את הגביע העולמי בארגנטינה במקום השלישי בעולם. "זה היה חודש חלומי" סיכם אופיר חיים; "חודש שאני לא יודע אם נצליח לחוות אותו שוב".

אופיר חיים: "חודש חלומי", צילום: רויטרס

רבות דובר על חשיבות המשחק הזה עבור הנבחרת של אופיר חיים. שחרור חמישה שחקני הרכב לטובת משימות של הנבחרות הבכירות יותר אחרי חצי הגמר העלה את הסברה שהנבחרת מרימה ידיים ומוותרת על הזכות. היו שדיברו על זילות באירוע ושליחת מסר של כניעה לשחקנים שכן נשארו, אבל בתוך מחנה הנבחרת התעקשו שכל מה שקרה היה מתוכנן ושהמטרה – מקום 3 – לא השתנתה.

יותר משהנבחרת הזאת רצתה להוכיח לאלה שחשבו כך, היא רצתה להוכיח לעצמה. עבורה, המשחק על המקום השלישי היה אירוע שבו היא ביקשה לאשר את מה שהרגישה שעובר עליה במשך כשלושה שבועות בארגנטינה.

מול דרום קוריאה החזקה ובהרכב שכלל מחליפים רבים היא רצתה להיווכח בפעם האחרונה שהיא באמת נבחרת כדורגל מעולה, מחוברת, מאורגנת ומגובשת, עם סגל שחקנים מצוין ומאמן שיודע להוציא את המיטב. בשביל נבחרת ישראל, המשחק על המקום השלישי היה חשוב כמו כל משחק אחר בטורניר. משחק שבו ניסתה להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמה.

היא הצליחה. בענק. למרות שמשטח הדשא בלה פלאטה הזכיר ארגז חול בגן ילדים, השחקנים בתכלת-לבן הצליחו לייצר עליו כדורגל מהפנט. רן בנימין, שפתח עם מספרת קדמית מרהיבה, סיכם כשאמר: "אף אחד לא קולט את העניין שאנחנו מקום שלישי בעולם. באנו עם ציפיות, אבל אף אחד לא האמין שזה יקרה".

עומר סניור, שכבש בוולה את השני סיכם; "לקחו לנו חמישה שחקנים משמעותיים, אבל הסגל הזה היום הראה מה יש פה". ענאן חלאיילי, שקבע את תוצאת המשחק עם שערו השלישי בטורניר הוסיף; "זה רגע מרגש מאוד. נתנו את הלב על המגרש. עבדנו קשה והגיע לנו. אנחנו עדיין לא מעכלים שאנחנו מקום 3 בעולם".

גאווה גדולה בארגנטינה, צילום: EPA

שחקני הנבחרת חגגו דקות ארוכות על המגרש ועם האוהדים הישראלים ביציע, בזמן שאופיר חיים קיים שיחת טלפון עם נשיא המדינה ושיחה פנים על פנים עם שר הספורט מיקי זוהר שהגיע לארגנטינה. "אנחנו בטירוף, בשיכרון חושים" סיכם המאמן והוסיף; "אם לא המגרש הזה היינו לוקחים את האליפות. אנחנו הנבחרת הכי טובה פה".

כמו שאין לדעת מה היה קורה על משטח אחר, אין לדעת מה יקרה עם השחקנים האלה ועם הנבחרת הזאת בהמשך. ההיסטוריה לימדה שהטורניר הזה לא יודע לנבא את העתיד, אבל הוא כן יודע לתאר את ההווה. וכעת, בימים אלה, עומד לרשות הכדורגל הישראלי חומר גלם משובח. חבורה של שחקנים צעירים שסיימו במקום השני באליפות אירופה ובמקום השלישי באליפות העולם, ושעכשיו רעבים להמשיך ולהצליח ומאמינים שביכולתם לעשות זאת.

מכאן, על ההתאחדות והקבוצות לדעת איך לפתח את זה ואיך למנף את זה, כי כל אחד בנבחרת הנוער של אופיר חיים הרוויח את הזכות לקבל הזדמנות.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
נבחרת הנוער חוגגת. לכולם מגיעה הזדמנות, צילום: EPA
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר