תודה שהשכחתם מאיתנו את מאורעות גמר הגביע המזוויעים, תודה שלעומת השנאה בגמר הכדורסל הבאתם לנו אירוע ספורט אמיתי שכולו אהבה וכבוד לספורט. תודה שבניגוד לבושה שמלווה אותנו בכל שבוע מול המשפחה כשאנחנו רואים את האלימות הגואה במגרשים, הפעם יכולנו לצפות כולם ביחד בסלון הבית ולעודד בערבים ובלילות ביחד, כולנו.
תודה שעד עכשיו חשבנו שהכדורגלן הישראלי מסתובב עם חיתול כשמגיעות דקות ההכרעה, ואתם הוכחתם שזה רק מיתוס. תודה שניצחתם את ברזיל, את ברזיל! בכדורגל! תודה שהראתם לנו שהחברה הישראלית היא לא זאת שמנסים לצייר לנו בכנסת ישראל, אלא דווקא במגרשים בארגנטינה.
תודה על זה שהראיתם לנו שיהודים וערבים שמשחקים כדורגל ביחד, זה הדבר הכי יפה שיכול להיות. תודה רבה שהבאתם לנו אופטימיות בשעות הכי חשוכות של החברה הישראלית. תודה שהזכרתם לנו כמה אנחנו אוהבים את המשחק הזה, וכמה הוא מרגש אותנו.
תודה שלרגע אחד לא היה אכפת לנו משום דבר חוץ מכדורגל, דבר כל כך נדיר במציאות הישראלית. תודה שעזרתם לנו לחשוב על העכשיו ולא על המחר, ולמי אכפת מה יהיה שתהיו בבוגרים, העיקר שעכשיו אתם נהנים.
תודה מראש על זה שאתם הולכים לתת את הדם כדי לזכות במקום השלישי ביום ראשון בלילה. תודה שהפכתם אותנו מאנשים ממורמרים שבזים רוב הזמן לכדורגל הישראלי, לאנשים שמאמינים שבחיים הכל אפשרי והחזרתם לנו את האמונה בכדורגל הישראלי.
תודה להורים שלכם שלא יצאו לסרט לפני 18 שנה, תודה למאמן שלכם שמצא את ייעודו בחיים וזה לאמן אתכם, תודה לאוהדים הישראלים שלא היו צריכים משני תודעה לשם שינוי בטיול שלהם, בשביל לראות קסמים מול העיניים במשחקים שלכם. תודה על זה שהחזרתם לנו את האהבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו