ההפסד אתמול (שני) למכבי תל אביב היה לא נעים, אבל גם לא נורא. כולם נראים כמי שמתים כבר לצאת לפגרה, כולל האוהדים. הייתה עונה טובה ומהנה אבל בעונה הבאה אנחנו, הפועל באר שבע, רוצים לראות אליפות!
בימים רגילים, שלישייה ממכבי תל אביב הייתה מכניסה את אוהדי הפועל באר שבע לדיכאון ממנו לא היינו מתאוששים למשך מספר ימים ואולי אף יותר. אבל לנוכח החשיבות של המשחק, לצד רשימת הנעדרים הארוכה, קיבלנו את תוצאת הסיום בשלוות נפש יחסית ובסיומו עודדנו את השחקנים והודנו להם על עונה מעולה עם המון לב והקרבה.
השער השני והמהיר של הצהובים כבר בדקה ה-15 של המשחק, העלה לרגע פלאשבק מעונת 2013. זה היה טרום עשור התארים, הפועל באר שבע עלתה לדשא בבלומפילד למשחק מול מכבי המקומית עם חשש שהתברר כמוצדק, שכן הוא נגמר בחמישייה קלילה לרשת שלנו. לרגע אחד חזרנו לשם וזה היה מפחיד. אז הפעם לא קיבלנו חמישייה, אבל גם לקבל שלוש, בטח מיריבה שנואה כל כך, זה לא נעים.
כאמור לא עלינו עם ציפיות גדולות, בטח כשהשחקן הכי חשוב בסגל נעדר. הכוונה היא למיגל ויטור, אשר בלעדיו הפועל באר שבע היא פשוט חצי קבוצה. החיסרון שלו משפיע על משחק ההגנה ולמעשה גם על כל ניהול המשחק.
התלות בו מצד הקבוצה היא גדולה, גדולה מדי ואף מדאיגה. הקפטן הנערץ לא הופך צעיר יותר, הגיע הזמן שנחשוב על היום שאחרי שיגיע בקרוב.
אחרי שהבטחנו את המקום ה-2 עם הניצחון על אשדוד בשבוע שעבר, הגיע בית הדין של ההתאחדות לכדורגל ודאג באופן לא ספורטיבי לפתוח את המאבק על הסגנות שוב. הורדת הנקודות הביאה לצמצום הפער בינינו לבין מכבי ת"א וההפסד במאבק הישיר אתמול הקטין אותו עוד יותר.
אז אמנם זה נכון שלא זוכרים את הסגן של בר כוכבא ואין באמת הבדל בין מקום שני לשלישי, אבל נתנו פייט כל השנה ולכן מגיע לנו לסיים את העונה כסגנית הרשמית של מכבי חיפה. אם מכבי ת"א תעבור אותנו בסופו של דבר, זאת תהיה כמובן סגנות עם כוכבית.
ישנן הרבה מסקנות להסיק לקראת העונה הבאה. הקבוצה צריכה להתחזק במספר רב עמדות ולעבות את הסגל בשחקנים איכותיים. אבל המסקנה החשובה מכולן צריכה להיות בניית סגל רחב ככל הניתן.
אמנם פציעות לרוב זה חוסר מזל, אבל לא יכול להיות שאנחנו מגיעים לרגעי ההכרעה של העונה כשאנחנו סובלים מכמות גדולה כל כך של נעדרים. לא יכול להיות שהתלות שלנו בשחקנים מסוימים כל כך גבוהה. לא יכול להיות שאנחנו עולים עם שחקני נוער במאני טיים.
במועדון צריכים לעשות חושבים איך לא להגיע שוב למצד דומה בעונה הבאה, שכן קבוצה שרוצה לרוץ עד הסוף במאבק אליפות חייבת להצליח לעמוד על הרגליים.
עזיבתו של ברק בכר יחד עם ההנחה שתור הזהב של מכבי חיפה עומד להסתיים, מעוררים שוב את חלום האליפות בעונה הבאה. אלונה ברקת הוכיחה בעבר שכאשר היא רוצה, היא מסוגלת לשבור את תקרות הזכוכית של המועדון.
כבר העונה ראינו שהאליפות הייתה על הריצפה, אם היה לנו קצת יותר איכות בסגל ואוויר בריאות, אפשר היה להרים אותה די בקלות. כולנו תקווה שגם בעלת הבית שלנו ראתה את זה, ובעונה הבאה תתחזק בהתאם.
אמנם נותר עוד משחק אחד אבל כבר עכשיו אפשר להגיד. זאת הייתה עונה מעולה ומהנה שכללה גם מסע אירופי מרגש. אליניב, הצוות, השחקנים ואלונה היקרים, תודה רבה על הכל אבל אנחנו רוצים להחזיר את האליפות! תאמינו מההתחלה ולא רק בסוף. אם הסגל יהיה חזק מספיק, אל תפחדו להצהיר.
באר שבע לא תרד!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
