הטוב – הפועל ב"ש וביתר ירושלים
המשחק המרכזי של המחזור ה -15 הפגיש את ההתקפה הנהדרת של יוסי אבוקסיס, שהגיעה אחרי שישייה שכבשה מול מכבי נתניה, עם קבוצה שלא ספגה מאז הדקה ה- 18 בטדי ב 22 לאוקטובר (522 דקות בלי תוספת זמן).
ברדה הגיע מוכן למשחק, ניצל את העובדה שמרכז ההגנה ומרכז הקישור של בית"ר מתקשים מאוד לקדם את הכדור בצורה מסודרת, לחץ אותם גבוה במערך של 4:4:2 והרוויח 60 דקות בשליטה מלאה של הקבוצה שלו, יתרון של שני שערים, ששניהם, ממש לא במקרה, הגיעו דרך המרכז כשבית"ר לא בועטת אפילו פעם אחת לאזור הכללי של עומרי גלזר. אבל כמו שראינו במונדיאל, 0:2 זה יתרון מטעה, שנותן אשליה של שליטה וביטחון, אבל טעות אחת יכולה להפוך את המשחק ולהקשות מאוד על המאמנים להגיב מבחוץ. אז טעות כזו הגיע, דווקא דרך מיגל ויטור (שניצל מכרטיס אדום) והחל מהדקה ה 66 קיבלנו משחק נהדר ודו צדדי, שיכל להיגמר לכל כיוון.
לביתר יש שלישייה קדמית מהטובות בליגה. שועה הוא מוסר אדיר וכשהוא מקבל את הכדורים במעברים או בין הקווים ולא הולך לקחת אותו מהרגליים של הבלמים, הוא קטלני. תחת אבוקסיס הוא פרח בבני יהודה וזה ממש לא מקרי. הסגנון של אבוקסיס תפור על שועה, שצריך שחקנים שיטוסו לעומק שהוא נפתח למשחק. בבני יהודה היו לו את דולב חזיזה ובעיקר את מאוויס צ'יבוטה, בבית"ר יש לו את ניקולסקו ואספרייה.
ברגע שאבוקסיס יקבל את החיזוק הדרוש למרכז ההגנה ויצליח להחזיר לחיים את זרגרימדמון או אולי דן עזריה, ביתר בהחלט שווה פלייאוף עליון. בב"ש מנגד, ברדה אמנם לא סומך על החלוצים שלו, אבל הוא מצליח תמיד למצוא פתרונות ועושה פשוט עבודה נהדרת על הקווים. ב"ש בעמדה נהדרת להתמודד על האליפות, אבל כדי לעשות את זה היא חייבת חלוץ אמין, כי לאורך זמן ובטח מול היריבות הישירות לתואר (שמול שתיהן היא משחקת בחוץ בסיבוב השני), הנוכחות של חלוץ משמעותי היא קריטית ולפחות כרגע, בב"ש, האלמנט הזה לא קיים.
הטוויסט של העונה – העזיבה של איביץ'
החזרה של ולדימיר איביץ' הייתה אמורה להביא יציבות אחרי הרבה זמן בעמדת המאמן במכבי ת"א. המאמן ששלט בליגה ללא מיצרים בקדנציה הקודמת שלו, חתם לשנתיים אחרי קדנציה קצרה ומאכזבת בווטפורד ושנה וחצי בבית ללא קבוצה. אבל מהרגע הראשון, למרות תוצאות לא רעות, היה די ברור שאיביץ' מאוד לא אוהב את הקבוצה שיש לו. הוא לא אהב את זה שאין לו שחקני כנף, הוא לא אהב את הדרך שבה הוא נאלץ לשחק בגלל הנוכחות של שני חלוצי 9 מהטובים בליגה ובעיקר הוא הרגיש שהוא לא שולט בסגל כמו שהוא רגיל ורוצה.
ההצעה מקראסנודר והעזיבה המסתמנת יכולה לעשות טוב לשני הצדדים. איביץ' יעשה לביתו וינסה שוב לפרוץ בליגה יותר חזקה מליגת העל. מכבי ת"א מצידה, צריכה לבחור מאמן שאוהב לאמן ולשחק במערך של שלושה בלמים (במידה ואכן לא יגיעו שחקני כנף), שמגיע נקי ללא המטענים של הקדנציה הקודמת ויזריק אנרגיות חדשות לסגל. אם הבחירה תהיה מהירה ונכונה (בניגוד לעונה שעברה שבה ברק יצחקי, שממש לא רצה לאמן, עמד חודש וחצי על הקווים), מעז ייצא מתוק והצהובים יראו הרבה יותר טוב מול בעיקר מול היריבות הישירות לתואר.
המוליכה מול אכזבת העונה
רציתי לכתוב על המשחק, על היעילות של שרי, העליונות של חיפה והבעיות במכבי נתניה (שכנראה לא יגמרו, אם היא לא תפנים שאי אפשר ללחוץ גבוה כל המשחק במצבה הנוכחי), אבל זה לא שווה כלום כשרואים את התמונות שהגיעו מהיציעים ומחוץ לאצטדיון.
שוב דיווחים על אלימות בין שוטרים לאוהדים, על קולות נפץ בלתי פוסקים, רימוני הלם, גז מדמיע, תמונות שנראות לקוחות מסרטי אקשן אמריקאים ואוהד שפונה לבית חולים. העברנו מונדיאל שלם, עם יריבויות קצת יותר גדולות ומשמעותיות מאשר זו שבין נתניה לחיפה ללא הדברים הללו, אז כנראה שאפשר אחרת.
היום יש בחירות לראשות ההתאחדות בין שינו זוארץ לאורן חסון. הדבר הראשון שהיו"ר הנבחר צריך לעשות זה לטפל בנושאים הללו. לדאוג שחווית האוהד תהיה טובה, שלא יהיו עונשים קולקטיביים, שהמשטרה תצא מהיציעים ושיגיעו יותר נשים וילדים למגרשים. אם זה לא יהיה הדבר הראשון שיונח על שולחנו ברביעי בבוקר, אנחנו נמשיך לדשדש ונאבד את הכדורגל אנחנו כל כך אוהבים. כי אפשר לעשות את זה אחרת, רק צריך רצון ומחשבה.
