לואי טאהא בראיון: "נתנו לי סיכוי אפסי לחזור לשחק"

לואי טאהא חזר בחודש האחרון להרכב הפועל חיפה אחרי יותר משנה של פציעה קשה בברכו. זה נראה טבעי, בכל זאת מדובר בשחקן נבחרת לשעבר, כזה שזכה באליפויות ושיחק בשלבי בתים אירופיים. אבל השנה שבה היה פצוע היתה קשה ומעטים מאוד ידעו מה עבר על טאהא, שקרע את הרצועה הצולבת, עבר ניתוח שהוגדר כ"מוצלח", אבל אחריו נאלץ לעבור עוד שני הליכים כירורגיים והקריירה שלו היתה בסכנה.

זה קרה דווקא מול הפועל ב"ש, שבשורותיה שיחק שמונה שנים ואז עבר לחיפה. "עשו לי טקס יפה, מרגש", הוא נזכר בשיחה עם "ישראל היום", "בשמונה השנים שלי בב"ש לא היתה לי פציעה רצינית עד ששיחקתי נגדם. ואז זה קרה, ומפה היתה לי שנה קשה מאוד".

מה עברת בשנה הזאת? כבר עברת ניתוח מוצלח והתחלת הליך שיקומי.

"הניתוח הראשון עבר מצוין. עשיתי בדיקות דם שגרתיות וגילו דלקת חריפה. התקשר אלי המנתח, הלכתי לשם, הוא ראה את הברך, לקח מזרק, ומהלחץ הוא חזר לבד. הוא אמר לי 'המצב לא טוב, חכה בחדר הניתוח', מתברר שהיה לי זיהום חיידקי. אם לא היינו עולים על זה בזמן, היה יכול להיות הרבה יותר חמור, עד כדי החלפת מפרק".

טאהא ממשיך ומתאר שלב אחר שלב, כאילו כל רגע בתקופה הזו חרוט בנפשו. "אושפזתי 15 ימים עם צנתור", הוא מתאר, "נכנסים לחדר של הלב, ואז באמצעות צינור בגוף נכנס חומר אנטיביוטי כדי להרוג את החיידק. אלה 15 ימים, אבל הרגשתי כמו 30 שנה. מחברים לך בקבוק באינפוזיה, זה בקבוק שיורד טיפה־טיפה. אתה יושב לבד בחדר וסופר את הטיפות. אחרי שעברתי את כל זה חזרתי לשיקום, ושם גיליתי שקשה לי לכופף וליישר את הרגל. הייתי כל יום במכון 'קינטיקס', ובסוף ראינו שהמצב משתפר".

כאן כבר התחלת להרגיש שאתה חוזר?

"עדיין לא. החלטנו לעשות ניתוח שלישי, ארתרוסקופיה, כדי לנקות את הכל ואז עוד שיקום. לא מעט רופאים שבדקו אותי ופיזיותרפיסטים נתנו לי סיכוי אפסי לחזור לשחק. עד היום אני לא 100 אחוז, אבל התגברתי ואני משתמש בניסיון שלי ובחוכמה. אני לא כמו שהייתי בגיל 26, אבל האופי לא הולך לשום מקום. ממשחק למשחק, לאט־לאט".

"יואב כץ תמך בי, דאגו לי לכל"

קשה להאמין ששחקן כדורגל יכול לעבור חוויות מהסוג שעבר טאהא (33) בגלל פציעת ברך. "היו רופאים שחשבו שאפרוש", הוא מודה, "זה סיוט, קשה מאוד. אתה חושב רק דברים שליליים, אין משהו חיובי. עד שאתה מעכל עובר הרבה זמן. אתה יושב בחוץ ולא עושה מה שאתה אוהב. היתה לי תקופה קשה, סוג של דיכאון. לא רציתי אף אחד לידי, היתה תקופה שלא רציתי אפילו לראות את אשתי ואת הילדים.

"אבל אז פגשתי את ד"ר גיא מורג. פגשתי בקריירה שלי כמה רופאים, אבל רופא כזה, שזמין ופתוח, רופא שיכולתי לדבר איתו יום ולילה, בזה עוד לא נתקלתי. אני מעריך אותו מאוד, הוא גם הרופא של מכבי ת"א בכדורסל. אני יודע שזה המון כסף והוא לא לקח לי כלום. תקופה ארוכה לא חייכתי, אבל בזכותו ויחד עם מכון 'קינטיקס', חזר לי החיוך. כל יום במשך שנה, אני לא יודע איך הם סבלו אותי שישה ימים בשבוע. זאת היתה תקופה עמוסה, סיוט. אבל עם האופי שלי, האמונה, לא ויתרתי לעצמי וידעתי שזאת פציעה שיכולה לגמור קריירה. אמרתי לעצמי שאם אחרי קריירה כזאת מפוארת אני אפרוש על הרגליים, על המגרש, אמחא כפיים לכולם ואלך לדרכי".

מי תמך בך מהפועל חיפה בכל התקופה הזאת?

"אני חייב לומר מילה טובה ליואב כץ, שתמך בי. היו לנו כמה שיחות ודאגו לי לכל דבר. היתה סבלנות גם העונה. ניר קלינגר רצה שאשאר ולא ויתר עלי. חיכו לי, וגם היום תחת רוני אני רואה שדברים הלכו טוב. רוני דואג לי, מתחשב, מוריד לי קצב באימונים מתי שאפשר, ואין לי מילים על זה. רוני עצמו עבר את הפציעה הזאת ובגיל 32 הוא פרש מכדורגל, אז הוא מתחשב ונותן לי אישור להתאושש כמו שצריך. היום הגוף שלי צריך להתאושש וזה לוקח יותר זמן".

במה יותר קשה לך היום? נראה כלפי חוץ כאילו חזרת לעצמך.

"אני מרגיש על עצמי שזה לא מה שהיה. הייתי מגיע ל־34 קמ"ש בספרינט, ירדתי ל־32.5. תן לי לחזור ל־33 קמ"ש, וזהו, חזרתי לעצמי. יש הרבה שחקנים שהיו פורשים".

איך הרגשת לחזור כשנכנסת לראשונה כמחליף נגד הפועל חדרה?

"לא יודע אם שמו לב, נכנסתי והחבאתי את הדמעות שלי בתוך החולצה. לקחתי אליפויות, גביעים, נבחרת, אבל זה הרגע שהוריד לי דמעות. חזרתי מהקבר, הייתי במקום חשוך ונמוך, אבל אז דרכתי על הדשא ונפתח לי העולם מחדש".

כעת מחכה לך דרבי חיפאי. אתם אחרי שני משחקים ללא ספיגה, וחזרת לשתף פעולה עם חאתם עבד אלחמיד, שאיתו שיתפת פעולה גם בהפועל ב"ש.

"היום אנחנו בגישה יותר טובה. הדברים השתפרו בהגנה וגם בהתקפה. חוץ מהמשחק מול אשדוד, אנחנו עם ההגנה הכי טובה. חאתם לידי ואנחנו מתואמים, זה ישפר אותנו לעתיד. לכל מאמן יש שיטה ותכנית משלו. לא הלך לנו עם שלושה בלמים, עובדה שבקו של ארבעה הולך יותר".

איך אתה מרגיש לקראת הדרבי?

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"שחקן מקצוען צריך לבוא לתת את הנשמה והדם, לא משנה אם זו מכבי חיפה או אם זו יובנטוס. יש שם הרבה שחקנים טובים, ראינו אותם בליגת האלופות. דרבי זה משחק גדול, יוקרה לנו ולאוהדים שלנו. כדורגל זה ספורט, ואנחנו קוראים לכולם לבוא לעודד וליהנות".