ביום רביעי, מכבי חיפה תארח את בנפיקה למשחק האחרון שלה במסגרת ליגת האלופות - משחק שיכול לעשות היסטוריה נוספת עבורה אם תצליח לסיים בפעם השנייה במקום השלישי בשלב הבתים של המפעל הבכיר ביבשת, ותקבל את הכרטיס לליגה האירופית.
משחק בין שתי הקבוצות הללו הוא הזדמנות מצוינת לשוחח עם סרגיי קנדאורוב, מי ששיחק בשני המועדונים ושבימים אלה עובד באקדמיה של בנפיקה, שהצליחה לחלץ אותו ואת בני משפחתו מהתופת באוקראינה במארס האחרון.
קנדאורוב, שנולד בכלל בעיר הרוסית ז'לזנוגורסק, גדל שם עד גיל 15, אבל קיבל הצעה להצטרף לפנימייה בחרקיב שבאוקראינה. משם מצא את דרכו לקבוצה הראשונה של מטאליסט חרקיב, שנחשבה אז מועדון ענק, אחר כך לנבחרת אוקראינה, אז זכה באליפות אירופה עד גיל 18 עם נבחרת ברית המועצות, ומשם כבר ליבו הפך לגמרי לצהוב־כחול.
"משפחתי ואני היינו שישה ימים בחרקיב תחת הפצצות כבדות, ולאחר מכן נסענו לפורטוגל", הוא מספר. "בזכות בנפיקה אני גר עכשיו עם משפחתי בפורטוגל. אני כועס מאוד על רוסיה. איבדנו הכל. היה לי בית ספר משלי לכדורגל, לילדים היה בית ספר, לאשתי היתה עבודה, היו חברים. עכשיו אין לנו בית, אין דירה, אין רכב, אין חסכונות, אנחנו מתחילים הכל מאפס".
תאר את התחושות שלך על מה שקורה.
"אני נגד מלחמה, כמעט כמו כל העולם. לרוע המזל שלנו, סנילי זקן אחד מטיל אימה לא רק על אוקראינה שלי, אלא על כל העולם. מי שמסתכל על הדברים מהצד ולא עוזר - זו בעיה שלו וזה על מצפונו".
אז אם אני שואל אותך בעד מי אתה במשחק, התשובה ברורה?
אני מאוד אוהב את חיפה, אבל כרגע אני בבנפיקה ואני רוצה שהיא תנצח. הם נתנו לי עבודה ועזרו למשפחה שלי בלי סוף. רוי קוסטה (נשיא בנפיקה, ד"ל) כל הזמן תומך בי, אז אני במשחק הזה עם בנפיקה, אני מצטער".
בין 1993 ל־1997, קנדאורוב, כאמור, שיחק במכבי חיפה, שאליה הגיע ממטאליסט אחרי עבודת סקאוטינג נהדרת של מאמנה דאז - גיורא שפיגל. בקריית אליעזר היה חלק מחוליית הקישור של הקבוצה, שזכתה באליפות הבלתי נשכחת בעונת 1993/94 שהסתיימה ללא הפסד. בעונה זו, שכללה כמובן גם את ה־0:5 ההיסטורי על מכבי ת"א, כבש קנדאורוב עשרה שערים מעמדת הקשר האחורי, והוסיף חמישה בישולים.
"זה היה מדהים שלא הפסדנו אף משחק. בגיל 19 שיחקתי כמעט בכל המשחקים, וקיבלתי זימון לנבחרת אוקראינה. לעולם לא אשכח את הניצחון על מכבי ת"א. היתה לנו קבוצה עוצמתית מאוד. זה היה נראה שיכולנו לנצח כל קבוצה שעמדה מולנו".
אתה זוכר את האווירה בישראל? את האהבה של האוהדים?
"אהבתי ואני עדיין אוהב מאוד את ישראל. תמיד קיבלתי יחס חם מאוד גם מהאנשים ברחוב וגם מהאוהדים של חיפה. הם אוהדים מיוחדים מאוד. בכל מקום שאליו הייתי הולך, אנשים היו מחבקים אותי".
איך היתה מערכת היחסים שלך עם יעקב שחר?
"יענקל'ה הוא נשיא המועדון כבר יותר מ־30 שנה, ויש לו יחסים טובים כמעט עם כל שחקני העבר. אני מכבד ואוהב אותו מאוד. הוא היה כמו אבא בשבילי, כל דבר שהייתי צריך - הוא ושאר האנשים היו דואגים שיהיה לי".
מי השחקן הכי גדול ששיחקת איתו במכבי חיפה?
"ברקוביץ' ורביבו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו