באחד הטורים הקודמים שלי הצגתי את דעתי בנושא עומר אצילי. הדגשתי את הצורך האמיתי לבקשת מחילה מצידו, באופן ישיר כלפי הנערות. אלא שהנושא לא יורד מסדר היום. ההצלחה של השחקן על המגרש והעובדה שהוא דמות נערצת על רבים רק מגבירות את תשומת הלב כלפיו.
הפנייה של ארגוני נשים לבית הדין של ההתאחדות לכדורגל היא תגובה טבעית והגיונית לנוכח הדיסוננס בין ההערצה לקשר לבין הצורך להגן על נערות צעירות. הארגונים רק עושים עבודתם בהתאם לתפיסתם, ואין מה לבוא אליהם בטענות. בית הדין החליט לדון בנושא בצוות מורחב של חמישה דיינים, ועצם העיסוק בעניין מעלה את התודעה לגבי התנהלות ראויה ואנושית בחברה בכלל, ומצד מפורסמים בעיקר.
מנגד, יש לזכור היטב שגם אצילי הוא בן אדם, ופגיעה בו לא תחזיר את הגלגל לאחור. הוא צריך להתמודד עם המחשבה שכולם מסביב מגדירים אותו בהתאם למקרה ושכל עוד יעסוק בכדורגל, ואולי גם אחרי שיפרוש, המקרה לא יישכח. גם בכל הקשור למשפחתו, מדובר בנושא שחודר עמוק לתוך מערכת היחסים, לאינטימיות הזוגית בנישואים ולתהליך גידול הילדים.
יאמרו רבים שאין לחוס על אצילי לנוכח מה שעשה, אבל האם אנחנו צריכים שוב ושוב להעלות את הנושא ולהזכיר אותו? להקשות ולפגוע בו ללא הפסקה באופן ציבורי? העובדה שבית הדין החליט שהשחקן יצטרך להגיע לדיון בעניינו היא בעייתית. התקשורת תגיע לסקר ותיווצר סאגה של התנצחויות בעניין.
מורת הרוח של כולנו צריכה להיות מופנית לתגובות נלוזות על פעילותם של ארגוני הנשים, וגם ביחס לעובדה שנעשה לנערות שיימינג ציבורי. אין לזה מקום בהתנהגות אנושית ראויה. מעבר לפגיעה הקשה בבנות, העובדה שרבים לא רואים במקרה עניין משמעותי היא הסוגיה המהותית, לרבות ההתבטאויות בטוקבקים מבישים.
יהיה זה נכון שבית הדין יוותר על השתתפותו של אצילי בדיונים. אין בכך שום צורך אמיתי, ואין גם צורך לגרור אותו למצב אישי נואש. באופן ציבורי ופרטי הוא כבר קיבל עונש משמעותי מאוד. המסר כבר הועבר באופן ברור לכלל הציבור מעצם העיסוק המרובה בעניין. אפשר להרפות מהאיש עצמו ולעסוק במסר החשוב לכולנו.
בין מסי לרונאלדו
כבר החליטו שהוא גמר את הסוס. כבר החליטו שהוא פלופ ובעיקר מיהרו להספיד, אבל הוא עוד כאן - ערן זהבי היה צריך את כל הביקורות מסביב כדי לקבל את הדרייב. מבחינתו הביקורת נגדו היא כמו דלק שמטיס אותו קדימה אל המטרה.
כמו מסי, גם זהבי הוא שחקן קצת שונה מאשר היה בעבר.
בכל זאת, הגיל עושה את שלו. כמו הארגנטינאי, שהפך לפחות מהיר וזריז מאשר היה לפני חמש שנים, כך גם הישראלי איבד משהו מעוצמתו. זה לא מפריע לו להמשיך לשמור על איכויות נוספות שיש לו, כמו היכולת לדייק מול השער. במשחק של מכבי תל אביב מול מכבי נתניה שנערך השבוע אפשר היה לראות את החלוץ בגרסה החדשה - יותר מנהיג, פחות מהיר, ועדיין הכובש האיכותי שהכרנו.
פחות אהבתי את העובדה שזהבי, מרוב תשוקה להבקיע, גער ביובנוביץ' אחרי שהאחרון לא מסר לו את הכדור. כאן הוא צריך להיזהר שלא לחרוג מהיותו שחקן מן המניין. אל לו לחשוב שיש לו זכויות־יתר על המגרש ביחס לשחקן אחר רק בשל היותו בעל רקורד מטורף של הבקעת שערים. את הלקח הזה זהבי יכול ללמוד מהתואם הפורטוגלי שלו, רונאלדו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו