בשבוע שעבר הגיעה נס ציונה לאצטדיון טרנר, והפועל ב"ש קיבלה את המשחק הנוח ביותר שיש על מנת לחזור למסלול הניצחונות. הקבוצה של אליניב ברדה שוב הסתבכה בפיגור מוקדם, והתחילה לרדוף במטרה להשוות ואולי להפוך את התוצאה - ולא בפעם הראשונה העונה. אבל לא רק את התוצאה הדרומיים רצו לשנות, אלא גם את הקולות ושריקות הבוז מהיציע.
אתמול (שבת) באר שבע הגיעה לטדי למשחק סופר קשה מול הפועל ירושלים, המרעננת הרשמית של ליגת העל. לחזור בלי ניצחון לא הייתה אפשרות מבחינת חניכיו של אליניב ברדה, אחרת אותם קולות ירימו דציבלים גם במשחקי החוץ, והנורא מכל - הצמרת תתפוס מרחק.
אבל כדי לנצח, צריך לשנות את הגישה, וכך היה. ברדה עלה עם מערך סופר התקפי של 4-4-2 כדי לקחת נקודות, ולהבדיל מהמשחקים האחרונים מיד בא על שכרו. צמד מהיר סידר לו מרווח נשימה מיד בפתיחת המשחק, ואת תוצאת הסיום כולם יודעים.
אין ספק שהתוצאות של באר שבע בחוץ הם שמיים וארץ מהתוצאות בבית, ניצחון אחד מ-5 משחקים (סה"כ 5 נק) בטרנר, ובחוץ 4 ניצחונות מ-4 משחקים (סה"כ 12 נק). האם האצטדיון הביתי מלחיץ את השחקנים, או שמא הקהל מצפה להרים וגבעות במשחקי הבית.
בכל מקרה אליניב חייב לשוב ולהוכיח שטרנר הוא מבצר, להעז יותר ובעיקר להצהיר שוב מי בעל הבית. המטרה הברורה של באר שבע זה לצבור נקודות עד לפגרת המונדיאל, בן אם במשחק יפה יותר או יפה פחות, כי ברור לכולם שבסיום המונדיאל הסגל כבר יהיה בריא רענן, ובעיקר מוכן למאבק על הצלחת כמו מכבי תל אביב וחיפה.
וישנה עוד שאלה, האם ברדה צריך להוריד הילוך בכל הנוגע לקונפרנס ליג ולהתמקד בליגה ולשמור על פער סביר עד לפגרה, כי את המטרות הראשונות והברורות העונה באר שבע כבר השיגה - עם תואר אלוף האלופים ושלב בתים באירופה.
ילד הפלא
הילד רותם חטואל מחצור הגלילית שמסביבו לא מעט תותחים, ממשיך לתת תוצרת ולהוביל את מלכות השערים בדרום, ונשארה השאלה הגדולה מכולן, מה עדיף? לפתוח עימו בהרכב או להעלות אותו כמחליף.
רותם חטואל העונה עם 10 שערים בכל המסגרות - כאשר הוא כובש שער כל 89 דקות, בליגה יש לו 5 שערים, שער כל 69 דקות.
