שובר שוויון. בחודשים האחרונים כתבנו כמה פעמים במדור זה שהפועל ירושלים צריכה למצוא את שובר השוויון שיהפוך אותה מקבוצה טובה ומוכשרת לאלופה, כזו שזוכה בתארים.
צירופו של שלווין מאק עונה להגדרה. הגארד האמריקני בן ה־29 (1.91 מ') הוא שחקן אן.בי.אי לגיטימי. רק בעונה שעברה שיחק 53 משחקים במדי ממפיס גריזליס וקלע 7.9 נקודות בממוצע, וגרם לאטורה מסינה לשפוך עליו בקיץ סכומי כסף גדולים כדי להביא אותו למילאנו.
נוסף על העובדה שמדובר בשחקן איכותי שישדרג את ירושלים בכמה רמות ועל הנייר יהיה אחד השחקנים הטובים בליגת האלופות (ובליגה הישראלית, כמובן), מאק מתאים מאוד לקו האחורי של הקבוצה מהבירה. הוא יכול לשחק עם הכדור וגם בלעדיו, כך שהוא יכול להיות בהרכב עם כל אחד מהגארדים האחרים, ואפילו לשחק לצד שניים מהם. הוא גם שחקן הגנה מעולה, שיכול לחפות על הליקויים של שאר השחקנים בעמדות הגארדים (חוץ מבר טימור) בצד הזה של המגרש.
העובדה שג'ייקובן בראון, ג'יימס פלדין ותמיר בלאט ידעו מפתיחת העונה שמקומם ברוטציה מובטח ושדקות המשחק שלהם כמעט לא ייפגעו - גם בימים לא טובים שלהם - בוודאי לא תרמה ליכולתם ולרמת המאמץ באימונים, גם אם לא במתכוון, לפחות בתת־מודע.
גם המקצוענים הכי גדולים הם בני אדם, והידיעה שאין להם מחליף אינה בריאה. הרכש החדש, בוודאי שחקן ברמה כל כך גבוהה, אמור להעיר את כולם.
מאק עצמו מגיע במוטיבציה גבוהה. חצי העונה הרעה במילאנו (4.9 נקודות בממוצע ביורוליג) פגעה במעמדו, וגם בניסיון שלו לשוב בקיץ הקרוב לליגה הטובה בעולם. הוא יודע שזכייה בליגת האלופות של פיב"א, ואולי גם בתואר נוסף בישראל על חשבונה של מכבי ת"א, תשפר פלאים את מצבו לקראת הקיץ.
התורה מסינה. בראיון הבלעדי עם אטורה מסינה - אחד מגדולי המאמנים בהיסטוריה של הכדורסל האירופי - שפורסם אתמול באתר וביישומון של "ישראל היום", שאלתי אותו מה מיוחד בגרג פופוביץ', שלצידו עבד בסן אנטוניו בחמש העונות האחרונות.
אחרי שסיפר כמה קואץ' פופ הוא אישיות מיוחדת שדואג לכל העובדים במועדון, הוסיף מסינה עוד משהו: "הוא מבין שזה רק כדורסל. נכון שזה מאוד חשוב, אבל לא חשוב כמו הדברים המשמעותיים והחשובים באמת בחיים". תובנה מומלצת לכל העוסקים בספורט.
אטורה מסינה ויעקב מאיר. "פופוביץ' מבין שזה רק כדורסל" // צילום: דני מרון
אל תפקפקו בו. המשפט המיתולוגי של המאמן האגדי רודי טומאנוביץ', "לעולם אל תפקפקו בלב של אלופים", כמו מתאר בדיוק את מצבם של ז'ליקו אוברדוביץ' ופנרבחצ'ה. המאמן הסרבי וקבוצתו נראו רע מאוד בחלק הראשון של העונה וכבר נפוצו שמועות על התפטרות אפשרית.
אבל אוברדוביץ', שכבר עבר הכל במהלך הקריירה, הרים את השחקנים (ואת עצמו), קיבל בחזרה את יאן וסלי (הגבוה הטוב ביורוליג, כשהוא בכושר) וביצע שינוי בסגל כדי להעלות את הקבוצה למסלול, ואם למישהו היה ספק - הוא הצליח.
לפני המשחק מול ברצלונה, שהסתיים לאחר סגירת הגיליון, הטורקים ניצחו את שלושת המשחקים האחרונים ביורוליג, שניים מהם בחוץ, בהפרש ממוצע של 18.3 נקודות, והם רחוקים משחק אחד בלבד מהמקום השמיני המוליך לפלייאוף.
בליגה הטורקית הם ניצחו בארבעת המחזורים האחרונים ומדורגים שניים עם מאזן זהה לקרשיאקה, רק מתחת לאנאדולו אפס.
למרות פתיחת העונה הגרועה, אוברדוביץ' ופנר יגיעו בסופו של דבר לרבע הגמר, ואף אחד לא ירצה לפגוש אותם לסדרה של חמישה משחקי
