1. ליאניס קאסטריטיס נמאס מהפוזות של ג'ורדן המילטון, שהפך למפגע התנהגותי ומשא עודף על הקבוצה הצעירה והלוחמת שלו.
אז האדומים שילמו על ההובלה ויאללה ביי, הפועל ת"א נשארה עם שלושה זרים, יצאה לנס ציונה והתפוצצה על המגרש.
"שלושה זרים" זו נוסחת פלא שעובדת כבר שנים, ולא ברור לי למה הנהלות ומאמנים לא מפנימים אותה כבר. עשרות מקרים בעבר (תזכורות מהשנים האחרונות - אילת של שרון דרוקר, חולון של דן שמיר, וראשל"צ מול מכבי ת"א רק בשבוע שעבר!) הוכיחו שזה האיזון הנכון, מקצועית, חברתית ותקציבית.
הלוואי שלארגון השחקנים המתחדש יהיה את הכוח להילחם עבור זה, ושלהנהלות יהיה את הביטחון להביא שלושה זרים תותחים במקום חמישה בינוניים.
2. זה כל כך פשוט וכל כך יפה. כי הנה דניאל קופרברג מנצל את הפינוי של המילטון, מוסר אסיסטים, נלחם עם זרים גדולים בריבאונד, קולע מחצי מרחק, וקובע שיאי קריירה בכל הקטגוריות. חזון העצמות המתייבשות על הספסל.
וגם כארם משעור מנער מעצמו את שרידי קורי העכביש והפציעות מימי מכבי ת"א ובני הרצליה, ורז אדם המוכשר והלוחם הופך לאקס פקטור ומנצח משחקים כאילו היה אדום מלידה, אף שגדל בכלל באליצור נתניה.
יאסו יאניס!
3. ואגב נתניה ומאמנים שהם גם מורים, אריק אלפסי בנה קבוצה סטייל מאני־בול באילת. הוא עמל בפגרה וניתח נתוני שחקנים, הביא כמה כוכבי ליגה לאומית שראה בהם פוטנציאל גלום שעוד לא התממש, ומצפה לקבל מהם ערך גבוה, כשהחוכמה היא להמשיך ללמד ולקדם אותם, ביכולות הטכניות האישיות ובעיקר בהבנת המשחק.
בן קרטר בא מעפולה, מירון רוינה הגיע מיבנה, וזיו בן צבי ממוצקין. אלפסי הוא מהמורים המשובחים ביותר שיש, והנה בן צבי, בחסות המנטור אבי בן שימול, כבר פורע שטרות ומביא שלושה ניצחונות רצופים ועמדה טובה לקראת הפלייאוף. יהלום.
דוברת מול מכבי. מזכיר לגודס את עצמו // צילום: עודד קרני
4. נועם דוברת מזכיר לגיא גודס בעיקר את עצמו. גארד אינטליגנטי ומבריק שהתחיל לשחק בבוגרים בגיל צעיר מאוד. גודס נותן לו קרדיט ודקות בלתי מוגבלות ומלמד אותו להתמודד עם המשחק הפיזי של ליגת העל.
והנה בא הניצחון על מכבי ת"א, ורגע ההצהרה. אחרי חילוף הילד קיבל את אמארה סטודמאייר. בניגוד לחשיבה המיידית של לעשות סטפ־בק ולהעיף שלשה - דוברת החליט לקחת אותו לסל. את השחקן שיש לו יותר מאלף חסימות בליגה הטובה בעולם הוא ייקח לאזור הטבעת - הבית שלו.
אז דוברת מדד אותו, משך אותו בכדרור מושהה, ניצל את שינוי מרכז הכובד וחדר על הרגל הקדמית, עבר אותו לרגע, ואז מתח את עצמו וקלע ליי־אפ יפהפה מתחת לידו הארוכה של אגדת האן.בי.אי. זה ילד זה?
5. בניגוד לחלק מאוהדי חולוניה, אני מאוד מרוצה ממהלכי ההנהלה. הליגה נפתחה במשבר, אז שברו קופות חיסכון כדי להביא את דדאס, החליפו זרים, ובמהפך אדיר הגיעו למקום הרביעי. הקורונה חתכה את המומנטום ברגע, אבל אז הבינו שלשחק בלי הקהל של חולוניה זה אנטי־כדורסל. לרדת ליגה לא נרד, המקום באירופה כבר מובטח, שינוי שיטת הפלייאוף תוך כדי העונה עזר לקחת סיכון מחושב (שהצליח) על המקום הרביעי.
אז לנציאנו ואייזיק התחילו להתכונן לעונה הבאה. אמרו למאמן לנוח בבית, שחררו את כל הזרים והמתאזרחים והביאו זרים צעירים פוטנציאליים לבחינות, החזירו את הילדים הביתה, נתנו לעמית שרף להשתפשף ולקבל ניסיון. משחקים ונלחמים בלי לחץ, ובדרך חוסכים כסף וגם מרחיבים את קבוצת הניהול. יש כאלה שמדברים ויש כאלה שעושים. יפה מאוד.
