המציאות החדשה עם נגיף קורונה אולי קטעה את המסע של הפועל ירושלים לזכייה בליגת האלופות של פיב"א לעיני הקהל הביתי בארנה, וגם הציבה מכשולים לא פשוטים בדרך לאליפות ישראל, כשהערב היא תפגוש בחצי גמר הפיינל פור את מכבי ראשל"צ. אבל כבר עכשיו אפשר להגדיר את העונה הזו כאחת המיוחדות בהיסטוריה של האדומים מהבירה.
הזכיות בגביע המדינה ובגביע ווינר (בשתיהן ניצחונות בדרך על מכבי ת"א), לצד כדורסל מרהיב, מאזן ניצחונות אדיר, ביתיות אימתנית ועוצמה מקצועית ומנטלית שהקבוצה שידרה במהלך העונה.
כדי לפצח את סודות ההצלחה של הקבוצה נעזרנו באנליסט אלון סמוחה, שמפעיל את דף הפייסבוק המומלץ Box Out, וניתחנו את ההתקפה המרשימה שמציגים האדומים וגם את השינויים שחלו בקבוצה עם חידוש העונה ועזיבתם של הצמד המשמעותי ג'ייקובן בראון וטיישון תומאס.
המפתח: יעילות התקפית
הפועל ירושלים היתה העונה הקבוצה הכי יעילה בהתקפה בליגת העל ובליגת האלופות, ראשונה בליגה בנקודות (117.2, פר 100 פוזשנים) ושנייה באחוזי קליעה אמיתיים (58.9%*). רק מכבי ת"א קלעה בשיעורים גבוהים יותר. את ליגת האלופות היא הובילה בנקודות (120.4) ובאחוזי קליעה אמיתיים (62%).
אחד הגורמים ליעילות הזו הוא הקליעה מחוץ לקשת. שחקני הפועל ירושלים זורקים הכי הרבה שלשות בליגה, למעשה 43.1% מסך הזריקות שלהם מהשדה מגיעים מחוץ לקשת. אחרי הקורונה הנתונים הללו רק עלו - 30.3 זריקות לעומת 28 לפני (נתוני הזריקות פר 75 פוזשנים).
בליגת האלופות נתוני השלשות היו גבוהים עוד יותר - הפועל
ירושלים היא הקבוצה השנייה במפעל במספר הזריקות מחוץ לקשת (177, שש פחות מבורגוס הספרדית), ולמעשה 45.9% מתוך הזריקות מהשדה הגיעו מהטווח הזה ובאחוזים טובים (37.3%).
כמו כן, מאז החזרה מפגרת הקורונה, עודד קטש דואג לרוטציה רחבה שתשמור את כל השחקנים רעננים ועם מספיק אוויר כדי להציג רמה גבוהה בשני צידי המגרש. למשל, בסדרה מול עירוני נס ציונה שום שחקן לא קיבל יותר מ־24 דקות בממוצע, ותשעה שחקנים שותפו ל־15 דקות לפחות בממוצע.
הברומטר: ג'רמי פארגו
ג'רמי פארגו, שהצטרף לקבוצה לאחר פגרת הקורונה, עדיין לא בשיאו ויכול לתרום הרבה יותר, אבל הנתונים מראים שבדקות שלו על המגרש - הפועל ירושלים יותר טובה.
כפי שאפשר לראות בטבלה המצורפת, כשפארגו משחק היעילות ההתקפית גבוהה יותר, הפלוס־מינוס גבוה יותר, אחוזי הקליעה מכל הטווחים עולים והקבוצה מאבדת פחות כדורים.
פארגו. יוביל את ירושלים לאליפות? // צילום: אלן שיבר
מעניין לראות כי גם לעמנואל טרי, שלא נתפס כשחקן מרכזי, יש השפעה חיובית מאוד על הקבוצה. כשהוא משחק היעילות ההתקפית גבוהה יותר (118.6 לעומת ל־112.5 בלעדיו), ההגנה אפקטיבית יותר (95.9 לעומת 105.1), מספר הכדורים החוזרים עולה, וגם הקליעה משתפרת כמעט מכל הטווחים.
השינוי: כחול־לבן
רבות דובר בשנתיים האחרונות על הקרדיט המועט שמקבלים הישראלים בהפועל ירושלים, פרט לתמיר בלאט. אלא שמאז חידוש העונה המצב השתנה (הנתונים בטבלה) - נמרוד לוי, עידן זלמנסון ובר טימור מקבלים יותר דקות, קולעים יותר ובאחוזים גבוהים, ובעיקר משפיעים יותר על המשחק.
ולמרות כל מה שנכתב כאן, ולמרות כל המספרים המחמיאים, כדי להפוך את העונה הזו ממיוחדת לכזו שתהיה אחת הגדולות בתולדותיה, הפועל ירושלים תצטרך לסיים את הפיינל פור עם צלחת אליפות ודאבל היסטורי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
