מעטים השחקנים שרק בגיל 26 מתחילים לקבל הזדמנות משמעותית. אחד מהם הוא איגור נסטרנקו שנמצא בליגת העל מאז עונת 2008/9, אך רק לפני ארבע עונות הפך לשחקן משמעותי בקבוצות בהן שיחק.
"הייתי צריך ללכת בגיל צעיר לליגה הלאומית כדי לקבל דקות, לצבור ביטחון וללמוד איך זה להיות שחקן מקצוען, יכול להיות שהמסלול שלי היה אחרת והייתי מקבל הזדמנות אמיתית בליגת העל מוקדם יותר. אבל אני התעקשתי להישאר בליגת העל", הוא אומר בראיון ל"ישראל היום", בגלל זה כשחבר'ה צעירים שואלים אותי האם לעבור ללאומית כדי לקבל דקות אני ממליץ להם ללכת. המטרה היא להיות פקטור משמעותי בליגת העל, ולכן מהתחלה המסלול צריך להיות מכוון לשם".
"אבל שיהיה ברור שאני לא מתחרט על שום דבר שעשיתי בקריירה", הוא ממהר להוסיף, "מהסיטואציה שהייתה לי עשיתי מיץ תפוזים. אני עושה את מה שאני אוהב וזה לא מובן מאליו, ויש לי אפשרות לפרנס את המשפחה שלי בכבוד. אני בן 30 ומרגיש בן 26, ויש לי עוד הרבה שנים לתת בכדורסל".
בלם אחורי בילדים של עירוני ראשל"צ
נסטרנקו נולד בעיירה קיליה באוקראינה ובגיל 3.5 ("3.8, אבל לא נהיה קטנוניים") עלה לארץ עם הוריו. "האוקראינים שם קראו להורים שלי יהודונים ולכן הם החליטו לעבור לישראל, למקום שבו אנחנו שווים בני שווים".
אחרי כמה שבועות במרכז קליטה בבאר שבע, עברה משפחת נסטרנקו להתגורר בראשון לציון, ליד הדוד שעלה לארץ מוקדם יותר.
"בכיתה א-ב בכלל שיחקתי כדורגל והייתי בלם אחורי בילדים של עירוני ראשל"צ. הייתי שחקן לא רע בכלל. אגב, גם היום אני כדורגלן לא רע בכלל. בכיתה ד בניתי טיסנים במכון בראשון ואחרי זה עברתי לשחייה ושוב הייתי ממש טוב. אבא שלי כבר חשב שאני אהיה איאן ת'ורפ הבא ואמר לי שאני אגיע לאולימפיאדה. אבל אז הבנתי שאני צריך להיות שבעה ימים בתוך הכלור, והחלטתי שזה לא בשבילי".
בכיתה ט' הגעתי לכדורסל, לנוער של מכבי ראשל"צ והשאר היסטוריה. תוך זמן קצר נכנס לי החיידק לכדורסל והבנתי שעם הנתונים הפיזיים שלי יש לי הזדמנות שאין לכל אחד".
נסטרנקו מעיד על עצמו שאם לא היה הולך לכדורסל הוא בטוח שהיה פותח בקריירה צבאית כלוחם ביחידה מובחרת. בכל זאת, לא לכל אחד יש סבא רבא וסבא שנחשבים גיבורי מלחמה בברית המועצות. הסבא רבא שלו איבד את שתי רגליו במלחמת העולם הראשונה וסבו הצטיין כקצין במלחמת העולם השנייה. אביו שירת גם הוא בצבא הרוסי.
הסנטר שיחק בנבחרת הצעירות, אך מעולם לא לבש את מדי הנבחרת הבוגרת. כשאני שואל אותו האם שקל פעם לשחק עבור אוקראינה, הוא עונה בנחרצות: "לא. גם אם האוקראינים היו יוצרים קשר לא הייתי הולך. המדינה הזאת נתנה לי יותר ממה שאוקראינה נתנה לי. אתה רוצה לקרוא לזה פטריוט? תקרא לזה ככה".
"קוז'יקרו היה יותר חזק מכל הישראלים"
מי השחקן שהיה לך הכי קשה לשחק נגדו?
"הגבוה הישראלי שהכי קשה נגדו היה עידו קוז'יקרו. הוא היה יותר חזק מכל הישראלים שהתמודדתי איתם. בזרים, כולם יגידו סופו, אבל כשאני חושב על זה, סופו היה גדול מאוד ושחקן מדהים והיה מאתגר לשמור עליו, אבל מי שממש התקשיתי מולו היה ג'ון תומאס ששיחק בחולון ובירושלים. כל חפירה שלו הרגשתי כאילו הוא בועט בדלתות".
מי המאמן שהכי השפיע עליך בקריירה?
"אני אחלק את הקריירה לשלושה חלקים ובכל אחד מהם היה מישהו אחר. כשהייתי בראשון לציון צביקה שרף בנה לי את הביטחון כילד, אמר לי שאני אהיה שחקן טוב ונתן לי את ההזדמנות האמיתית הראשונה. בנהריה אריק אלפסי נתן לי באמת דקות משחק משמעותיות, בזכותו נכנסתי לקצב והתקדמתי בכל שנה. ויש את אלעד חסין, שבעונה שעברה כשלא הצלחתי למצוא קבוצה בליגת העל לקח אותי להפועל חיפה והפך אותי לחלק מרכזי מהקבוצה. כשיש מישהו שנותן לך ואכפת לו ממך, אתה רוצה להחזיר לו".
ואכן, עונה שנייה כבר משחק נסטרנקו במדים האדומים תחת חסין והוא מרוצה מאוד. "הפועל חיפה זה מועדון שצריך להיות בליגת העל, ואנחנו השחקנים דואגים שזה ימשיך ככה. הקבוצות האחרות יגיעו כדי להגיד לנו 'חבר'ה, זה לא בשבילכם', ואנחנ נגיע כדי לשרוט ולנשוך בצוואר אם צריך. הפועל חיפה כאן כדי להישאר, לא כדי לתת עונה נחמדה וללכת".
.jpg)
הערב יארחו האדומים מהכרמל את מכבי ת"א בשמינית גמר גביע המדינה וינסו לחולל סנסציה גדולה. "המשחק מתחיל ב-0:0 ולשתי הקבוצות יש אותו סיכוי", בטוח נסטרנקו, "כמובן שאנחנו צריכים לעשות התאמות ולהתמודד מול קבוצה טובה ואיכותית, אבל אף אחד הוא לא בן-אלמוות. אנחנו רוצים להביא אותם למשחק שלנו ולמקומות שאנחנו רוצים. זה יהיה לא פשוט, אבל אם יהיה שילוב של כמה דברים אז זה אפשרי"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
