החתמתו של דאיניוס אדומייטיס הליטאי בהפועל ירושלים קבעה תקדים בכדורסל הישראלי - לראשונה בהיסטוריה מאמנים זרים מאיישים את המשרות בשלוש הקבוצות הבכירות שלנו: מכבי ת"א, הפועל ירושלים והפועל חולון.
היו שנים שבהן שתי הקבוצות הבכירות בישראל העסיקו מאמנים זרים - ב-,1981 רודי דאמיקו במכבי ת"א ואיוואן דאנקן בהפועל ר"ג, וב-,2017 סימונה פיאניג'יאני בירושלים ואיינרס באגאצקיס במכבי ת"א - אבל בכל שלוש הבכירות? זה עוד לא היה לנו.
אם נוסיף את יאניס קאסטריטיס בהפועל ת"א ודניאל סאואנה במכבי חיפה אל בראד גרינברג (עירוני נס ציונה), שאמנם מאמן כאן שנה שישית, אבל הגיע מאסכולת הכדורסל האמריקנית, נקבל סיטואציה שבה קרוב למחצית ממאמני הליגה בישראל הם זרים. ואם נוסיף גם חמישה עוזרים זרים, בעיקר בקבוצות הבכירות, נגלה תמונה עגומה שלפיה ליגת הכדורסל הבכירה בישראל חסומה למעשה בפני המאמן הישראלי הצעיר.
.jpg)
בחינה מדוקדקת (טבלה מצורפת) מגלה שבליגות הבכירות באירופה המגמה לרוב הפוכה. ספרד, הליגה החזקה ביותר ביבשת, החלה את העונה עם שלושה מאמנים זרים, שכולם שיחקו בליגה בעבר כמו שאראס, איבאנוביץ' ומרסלו ניקולה (בהמשך גם מונה סרחיו הרננדס הארגנטינאי). ביוון עד בואו של עודד קטש אימנו בה מקומיים בלבד. באיטליה, ג'ורג'ביץ' בבולוניה ורפשה בפזארו הם הזרים היחידים בליגה הראשונה. בטורקיה רק 25 אחוז מהמאמנים הם זרים, ובצרפת שליש. היוצאת מהכלל היא גרמניה, שבה יותר מ-%77 מהמאמנים אינם מקומיים, בשל העובדה שתמיד חיפשו שם מאמנים מבחוץ, במקום לגדל מקומיים.

רק לפני 12 שנה, ביורובאסקט ,2009 רבע מהמאמנים היו ישראלים: מולי קצורין ועוזרו ננו גינזבורג בפולין, דיוויד בלאט ברוסיה, פיני גרשון בבולגריה וצביקה שרף שאימן את ישראל. איך הגענו למצב שהמאמן הישראלי כבר לא רצוי אצלו בבית?
אחרי הגל היווני ששטף אותנו לפני שנה, התכנסו בכירי המאמנים בליגה ובשיתוף איגוד הכדורסל חיברו קריטריונים קשוחים לקבלת מאמנים זרים לליגה הישראלית, אבל גם זה לא מנע מהפועל ירושלים להחתים את אדומייטיס, כאשר מאמנים כמו ארז אדלשטיין, ננו גינזבורג, דני פרנקו ואחרים היו זמינים עבורם.

"מאמן זר עובד קשה יותר"
מולי קצורין, שאימן בשלוש ליגות אירופיות (גרמניה, צ'כיה ופולין) נוגע בנקודה מעניינת. אלו שחיברו את החוקים פספסו דבר אחד: "בצרפת יש קנס אם החתמת מאמן זר. יש לנו בעיה שלא קם דור צעיר של מאמנים אחרי גודס, פרנקו, קטש ואחרים. ההנהלות מעדיפות זרים כי מאמן זר מתעסק נטו באימון, ומאמן ישראלי רוצה להיות יותר מעורב בהרבה דברים. לטווח ארוך זו פגיעה קשה בכדורסל שלנו, כי הרבה צעירים לא ילכו לכיוון של אימון".
פיני גרשון, המנהל המקצועי של איגוד הכדורסל, עולה להתקפה: "המאמנים הבינו שהמנהלים הם לא הדבר הכי יציב, ומעדיפים לאמן בליגות נמוכות או לנהל מחלקות נוער. 15 אלף שקל בחשבון שווים יותר מ-40 אלף על העץ. אם אתם חושבים שדדאס או קאסטריטיס יותר טובים מהמאמן הישראלי - אז אתם טועים. הם נוחים יותר מהמאמן הישראלי והקבוצות משלמות פחות מס. יש 15 מאמנים ישראלים יותר טובים מהמאמנים הזרים שהגיעו, ואם חלקם אפילו לא יכולים להיות עוזרים, אז למנהלים או לבעלים כאן אין מושג בכדורסל. אדומייטיס? הליטאים יודעים כדורסל. אם מינו אותו לנבחרת הם יודעים מה הם עושים".
יושב ראש קבוצה לשעבר בליגת העל מנסה להביא את צד המנהלים: "מאמן זר עובד יותר קשה מישראלי שדורש שכר כפול. ישבתי עם מאמן ישראלי, הוא רצה 42 אלף שקל נטו, שזה עלות של 80 אלף בחודש. קאסטריטיס מרוויח 5,000 דולר לחודש, שזה בערך שליש. דדאס באזור ה30- אלף שקל. כל עוד הישראלים ידרשו גם שכר כפול, הליגה תלך רק לזרים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו