נאור שרון נולד בראשל"צ, וגדל במחלקת הנוער המקומית עד שעבר לנוער של מכבי ת"א. הרכז נחשב לפוטנציאל גדול בתחילת הקריירה, שיחק באקדמיות גדולות בצרפת והיה חבר בכל נבחרות ישראל הצעירות. בשנים האחרונות עבר בקבוצות רבות בליגה הלאומית ובליגת העל, ובתווך יצא לחצי עונה באיסלנד. בקיץ האחרון חזר לאיסלנד וחתם בקבוצת גרינדביק, המדורגת בצמרת טבלת הליגה המקומית, וממוצעיו העונה עומדים על 11.3 נקודות, 7.2 אסיסטים ו־3.8 ריבאונדים למשחק.
איך החיים באיסלנד?
"קר מאוד, אני מנסה להתרגל למזג האוויר. חוץ מזה החיים פה מאוד רגועים ושקטים, אין לחץ. הפוך לגמרי מישראל".
מבחינה מקצועית, איך הליגה האיסלנדית בהשוואה לליגה בישראל?
"הליגה פה היא כמו אמצע טבלה ומטה בישראל. בשנים האחרונות הרמה עולה, הכדורסל מבוסס על גארדים וגבוהים מהירים, והמשחק בנוי על הרבה שלשות. יש רמה גבוהה ושחקנים מתקדמים מפה לליגות טובות באירופה".
זו גם המטרה שלך?
"כן. הגעתי לפה כדי לתת עונה טובה מבחינה קבוצתית, לקחת אליפות ולהגיע הכי רחוק שיש. בפעם הקודמת הגעתי לאיסלנד כדי לעזור לקבוצה שנלחמה נגד הירידה, והעונה חזרתי לפה שוב כדי לחוות את זה עם קבוצת בצמרת".
אתה מתגעגע לישראל?
"תמיד מתגעגע למשפחה, אבל כבר שיחקתי כמה שנים באירופה ואני יודע מה זה לגור מחוץ לבית".
עד לפני 5-4 שנים נחשבת לפוטנציאל גדול מאוד ושיחקת בכל הנבחרות הצעירות, מה קרה לך בדרך?
"הסתכלתי על זה קצת לאחרונה והבנתי מה קרה לי. התפקיד שלי קצת בעייתי בארץ, וזו הסיבה שאני מנסה לשחק באירופה. בישראל אני משחק רכז שני ובעשר דקות אני לא מצליח להביא את עצמי לידי ביטוי. עכשיו אני מתחיל דרך חדשה, ומאמין שבאירופה אקבל יותר קרדיט כדי להראות מה אני יודע ואוכל לעשות את הפריצה הגדולה. בארץ לא קיבלתי את הקרדיט ואת המפתחות.
"הליגה בישראל מבוססת על כמות זרים כל כך גדולה, והקבוצות משלמות הרבה כסף לזרים, נותנים להם הרבה דקות וקרדיט ובונים עליהם. גם אצלי באיסלנד זה ככה, הביאו אותי כזר, כסף, דירה ורכב, אז נותנים לי הרבה דקות. כשאתה מביא זר אתה לא נותן לו לשבת על הספסל. יש היררכיה של קבוצה ואני לא הצלחתי להתברג, ולכן עכשיו אני מנסה דרך שונה".
אתה מודע לתדמית "הבעייתי" שיצאה לך?
"בעבר היו לי כמה סיטואציות שיצרו תדמית, אבל בשנים האחרונות זה לא קיים, ולכן אני לא רוצה לייחס יותר מדי חשיבות לדברים האלה".
אתה עוד תהיה שחקן דומיננטי בליגת העל?
"חד וחלק. ישראל זה הבית שלי ותמיד ארצה לשחק ליד הבית. אני רוצה לחזור לליגת העל מהדלת הקדמית. יש לי עוד הרבה שנים טובות לתת בכדורסל, ואני אשמח לשחק בארץ, אבל רק אם זה יהיה בסיטואציה טובה שתתאים לי ותיתן לי להביא את היכולות שלי לידי ביטוי".
מה מבחינתך צריך לעשות כדי לשנות את המצב בישראל ולתת לישראלים להיות יותר דומיננטיים?
"כדי להציל את הכדורסל הישראלי חייבים להחזיר את החוק הרוסי. החוק הזה נותן יותר במה ויותר מקומות עבודה לישראלים. כשיש חוק רוסי אתה חייב שני ישראלים דומיננטיים בחמישייה ועוד שניים מהספסל, והיום קבוצות מסתפקות בלהביא ישראלי וחצי טובים. זה פוגע בכדורסל הישראלי".
אתה מייעץ לשחקנים ישראלים נוספים שלא מוצאים את המקום שלהם בארץ לצאת לאירופה?
"ההמלצה שלי לכל שחקן צעיר היא לצאת באירופה ולחוות את זה. זה גם עוזר מבחינה מקצועית כי אתה צריך להוכיח כל הזמן, אתה מקבל קרדיט והזדמנויות רבות ולכן אתה משתפר, וגם בפן המנטאלי, אתה מתבגר יותר מהר. גם אני לפעמים מרגיש תחושה של בדידות ואם יש משהו אז אני צריך לטפל בו ואין מי שיעשה את זה בשבילו. לכן אני ממליץ לצאת ולא לפחד".
מה הדבר שהכי מפחיד אותך?
"נחשים".
למה אתה הכי מתגעגע בישראל?
"לאוכל של אמא".
עם איזה ספורטאי אתה רוצה לשבת לבירה?
"עומרי כספי".
מה אתה הכי אוהב לעשות חוץ מכדורסל?
"גיימינג".
עם איזה שחקן אתה הכי רוצה לשחק אחד־על־אחד?
"סטף קרי, להרגיש מקרוב את הקליעה. החלום שלי זה לעמוד לידו ולראות אותו זורק. פסיכי מה
שהוא עושה".
מה מעצבן אותך שחושבים עליך והוא לא נכון?
"תדמית 'הבעייתי' שהדביקו לי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו