האולם במילאנו מזכיר להנהלת מכבי נשכחות וטובות. בשנת 2014 קרו בו קסמים, חוללו בו ניסים, ונולד בו גביע אירופה האחרון והמאוד מיוחד של המועדון. אבל הקשר היחיד לעונה המופלאה ההיא לא שיחק אתמול. בעצם גם אז הוא לא שיחק.
בשנה ההיא, ג'ייק כהן היה רשום בקבוצה, אבל הושאל מוקדם למכבי ראשון לציון ולא זכה לקבל מיני גביע בסיומה. מילאנו התקדמה מאז, ניקולו מלי כבר לא מאבד כדורים קריטיים, אטורה מסינה לא עושה שטויות כמו לוקה באנקי, ולמכבי אין רכז ברמה של טייריס רייס.
לא שזה היה משחק שמכבי תכננה מראש לנצח, אבל היא ממשיכה להיראות רע, ואסור לתת למיני חזרה בסיום לתת הרגשה טובה מדי. זה קרה אחרי שהוא כבר הוכרע, וחבל שמכבי מתחילה לשמור ולהיות אגרסיבית רק כשהיא בפיגור גדול או כשהמשחק כבר גמור.
זה עניין של הכנה מנטאלית, ובמחצית הראשונה נראה שמכבי מכבדת מדי את היריבה ועסוקה יותר מדי במחשבות על התקפה ופחות מדי במחשבות על יסודות ההגנה ועצירת היריב. הרפיוטיישן של יאניס ספרופולוס כמאמן הגנה הולך ונסדק. ככה לא נראית קבוצה שנלחמת להוכיח את איכותה.
לא מזמן כתבתי בהתייחס ליפתח זיו שהוא צריך לקוות שקינן אוואנס יהיה טוב מספיק, כדי שמכבי לא תביא עוד רכז. לצערו ולצער הקבוצה כולה אוואנס לא עולה לרמה הבאה, ומכבי נאלצת לשים את הכדור מוקדם בידיים של ווילבקין, ואז הוא לא קולע (סל שדה ראשון ברבע השלישי!) ומתעייף מהכדררת.
החזרה של מכבי בסיום היתה כשווילבקין קלע שתי שלשות מהירות, ובעיקר כשאוואנס הזכיר לרגע את רגעיו הגדולים מהעונה שעברה בחיפה. כנראה שביכולתו של אוואנס תלוי חלק גדול מאוד מהצלחתה של מכבי לשמור על הסיכויים לפלייאוף בחודש הקרוב. אחר כך זה עלול להיות מאוחר מדי, לקבוצה, לאוואנס וגם ליפתח זיו (ששיחק 42 שניות ולא תרם כלום).
הבעיה השניה של מכבי הוא ג'יימס נאנלי, שלא מממש כמעט כלום מההבטחה שלו. הוא כבר עומד על 3 מ-16 לשלוש נקודות (19%) בשלושת המשחקים, והחטיא שלוש שלשות פנויות לגמרי ברגעים שהיו יכולים להחזיר את מכבי למשחק. לפחות הוא תורם בריבאונד ובאסיסטים (7 ו-5 בהתאמה אמש), אבל לא בשביל זה הביאו אותו.
בגלל שקשה לו לכדרר הוא מגביל מאוד את ההרכבים שאפשר להציב איתו, ולכן רוב הדקות אין למכבי קלעי נוסף ליד ווילבקין. ומכיוון שריינולדס ולאסור עדיין לא מהווים איום ממש מתחת לסלים, ודרק וויליאמס מנסה להיות נאנלי (4 שלשות?!) אבל חלש מתחת לסל, מכבי לא מוצאת דרכים לעשות מספיק נקודות, וקולעת פחות מ-70 נקודות למשחק. הניצחון על באיירן שומר על מכבי מלהיות על אפס נצחונות, אבל היא כרגע (יחד עם באיירן) מהקבוצות החלשות ביורוליג.
הדבר היחיד שמכבי יכולה לקחת מהמשחק הזה היא האגרסיביות שהתפרצה ברבע האחרון, ולהביא אותה כבר מהרבע הראשון ביום חמישי בווילרבאן. כרגע מכבי צריכה להפסיק לחשוב על כדורסל, ולחשוב על מלחמה והגנה. זו לא קלישאה, מחכה לה קבוצה עם מאזן של שלושה נצחונות ללא הפסד, שבאו כולם מאותו המקור, שיניים וציפורניים.
מחכה לה גם כריס ג'ונס, שלמד את היורוליג בעונה הקודמת במכבי, והשנה מיישם יפה, במקום אחר. יש מצב שבטיסה חזרה הביתה לסופש, ניקולה וויצ'יץ' ויאניס יצטערו על ההחלטה לשחרר אותו. כי בינתיים המרחק בינו לבין קינן אוואנס הוא המרחק בין מי שמכבי רצתה להיות, למי שהיא באמת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו