ספידי סמית' דחה בקיץ הצעות נדיבות כדי להישאר בהפועל ירושלים. הוא לא תיאר לעצמו שלפני תחילת העונה הוא ימצא את עצמו מחוץ למועדון. מחר (החל מ-20:00 ב"ישראל היום"), סמית' יפגוש את ירושלים עם טורק טלקום אנקרה במשחק שיכריע מי תסיים במקום השני בבית, בסיום שלב הבתים.
השחקן בן ה-32 לא היה סתם זר שעבר בהפועל ירושלים. הוא היה אחד הזרים הדומיננטיים של המועדון בשנים האחרונות. בשתי השנים וחצי בהן שיחק, היה חלק מרכזי בהצלחות הרבות של הקבוצה, וזכה פעמיים בגביע והגיע לגמר ליגת האלופות של פיב"א. סמית', שהגיע בזמנו בהמלצת מאמן אלכסנדר דז'יקיץ', שגשג תחתיו והיה המנהיג של הקבוצה עם השפעה גדולה בחדר ההלבשה.
הכל השתנה בתחילת העונה הנוכחית. הקבוצה נזקקה לגיבוי עבור סמית', כדי שלא כל המשקל ייפול עליו. הגיבוי הגיע, אך הוא עקף אותו בסיבוב. ג'ארד הארפר, שהגיע כמחליף, תפס את מקומו והפך לאחד השחקנים המובילים ביורוקאפ.
סמית' עמד בפני שתי אפשרויות: להסתגל למעמד החדש או לבקש לעזוב. במילים אחרות, להיאבק או לוותר. הוא בחר לוותר על המאבק. ייתכן שזו לא הייתה רק החלטה מקצועית, אלא גם אישית, כשאולי הרגיש כי כבודו נפגע.
בהודעת השחרור נמסר: "השחקן הרגיש שבסיטואציה הנוכחית בקבוצה הוא לא יכול להביא את כל כולו לפרקט ולכן ביקש להיפרד." חשוב להבהיר כי בהפועל ירושלים לא רצו שיעזוב. יונתן אלון, מאמן הקבוצה, רצה אותו בהפועל וחשב שלמרות המצב החדש, יש לו מקום בקבוצה.
סמית' עבר לטורק טלקום אנקרה, שם הצטרף לשניים מהאקסים של הפועל תל אביב - קייל אלכסנדר ובראיין אנגולה, וניתן לומר שלא התרחק יותר מדי מהכדורסל הישראלי, שכן קבוצתו משחקת ביורוקאפ בבית של ירושלים. זמן קצר לאחר המעבר, הוא כבר פגש את ירושלים במשחק בו ניצחה הקבוצה הישראלית.
רחוק מלהרשים
מבחינת ניתוח המעבר, אפשר לקבוע כי זו לא הייתה "עסקת המאה". סמית', שרצה לחזור להוביל, מצא את עצמו במעמד משופר אך העונה שלו רחוקה מלהרשים. הוא לא עשה את קפיצת המדרגה, והשפעתו בקבוצה החדשה לא משתווה להשפעתו בירושלים בעונות האחרונות. למעשה, אפשר לומר שהקצב של סמית' האט.
הוא אמנם הרכז הפותח של אנקרה, אך העונה שלו בינונית ואפרורית, ובליגה הטורקית הוא קולע פחות מ-6 נקודות למשחק. השאלה היא האם המעבר הזה היה כדאי לו, והאם לא היה עדיף להישאר בירושלים, גם אם ככינור שני.
השוואה בין פתיחת העונה בירושלים (6 משחקים) להמשך באנקרה (10 משחקים) מראה ירידה בתפוקה. בירושלים הוא קיבל 27 דקות בממוצע ובאנקרה 24. הוא קלע 7.3 נקודות, חצי נקודה פחות מהעונה הקודמת בירושלים, ומסר 4.1 אסיסטים – 1.1 אסיסטים פחות ממה שמסר בירושלים. הנתונים הללו מבהירים שהקפיצה לא הגיעה, וזו ירידה משמעותית לעומת העונה שעברה, בה קלע 11 נקודות ומסר 6.5 אסיסטים כשירושלים שיחקה בליגת האלופות.
אין אקס שלא רוצה לנצח את קבוצתו לשעבר. אין אקס שלא רוצה להוכיח. לכן, גם אם עונת ספידי לא מרשימה עד כה, אל תטעו – המוטיבציה שלו תהיה גבוהה מהרגיל במשחק מחר, ובירושלים מכירים את היכולת שלו להופיע למשחקים גדולים.
