בגיל 44 בלבד, אלעד חסין עבר לא מעט תחנות ותפקידים בכדורסל הישראלי, אך דבר אחד טרם הספיק לעשות – להתמנות למנהל מקצועי בליגת העל. חסין, שהביא לישראל במהלך השנים כמה מהזרים והמתאזרחים הטובים ביותר שכיכבו במגרשי הליגה, עשה לאחרונה צעד מפתיע: הוא הצטרף לעירוני אילת כמנהל המקצועי החדש של המועדון, במהלך שעורר הדים בליגה הלאומית.
כעת, רגע לפני שהוא אורז את חפציו ויורד דרומה עם משפחתו, חסין התפנה לראיון מיוחד עם "ישראל היום". בגילוי לב ובכנות כהרגלו, הוא חוזר לפרק הקצר והלא פשוט בהפועל חיפה, מתייחס לקשר עם פיני גרשון, לאיחוד המתוח עם דאסטי האנאס, ולפוטנציאל העצום של דני וולף.
"הקשר שלי עם אילת התחיל כבר בקיץ. הפרויקט נראה לי מעניין מאוד כבר אז, אבל לא רציתי לאמן בליגה השנייה וקיבלתי הצעה שלא יכולתי לסרב לה מהפועל חיפה. אחרי שעזבתי את חיפה, אילת חזרה אליי והקשר חודש.
"בהתחלה היססתי – עבורי כאיש משפחה זה לא מעבר פשוט, וגם להצטרף לקבוצה באמצע העונה זה אתגר. אבל אחרי מחשבה משותפת, הבנו איך אוכל להצטרף בצורה הטובה ביותר. הפועל אילת צריכה להיות בצמרת ליגת העל, ונעשה הכול כדי להחזיר אותה לשם. מטרת העל של המועדון היא לעלות ליגה", הוא פותח את דבריו ומשתף בתחושותיו.
אמרת בעבר דברים קשים על דאסטי האנאס. איך תצליחו לעבוד יחד עכשיו?
"ברור שהייתי מאוד מאוכזב ממה שקרה עם דאסטי, אבל לזכותו ייאמר שהוא יזם מספר פעמים שיחות במטרה לחדש את הקשר ולהתפייס. אני לא אדם שנוטר טינה – סלחתי, ומבחינתי הדברים מאחורינו. כולנו ממוקדים במטרה המשותפת: הצלחת הפועל אילת".
את העונה הנוכחית פתח חסין על הקווים בכרמל כמאמן הפועל חיפה, אך המלחמה בלבנון, שהלכה והחריפה, טרפה את הקלפים. "כשהגעתי לחיפה, המלחמה עוד לא הייתה בעצימות גבוהה. הצלחתי להחתים את סילבן לנדסברג, אבל בעקבות ההסלמה הוא עזב – וזה החזיר אותי למקרה של דאסטי האנאס שנה קודם לכן בנס ציונה. היו אזעקות יומיומיות בחיפה, טילים נפלו, ושחקנים פחדו להישאר.
"המצב היה קשה מאוד – אימונים ומשחקים הופסקו בגלל אזעקות, נאלצתי להחתים שחקנים שלא הייתי מביא אלמלא המלחמה, ושחקנים אחרים לא הסכימו להגיע לישראל, בטח לא לצפון. זו הייתה סיטואציה לא בריאה שפגעה בכולנו."
חסין הגיע לראיון זמן קצר אחרי שחזר מבלגרד, שם שהה מספר ימים אצל המאמן האגדי ז'ליקו אוברדוביץ'. "אני מקווה שהאתגר באילת יחזיר לי את התשוקה והאהבה לכדורסל. הביקור אצל אוברדוביץ' עזר לי בזה, ואני מקווה שזה יימשך. פיני גרשון חיבר בינינו – כשהגעתי לפרטיזן בלגרד, כולם שם שאלו אותי על פיני. הוא דמות נערצת בסרביה וזוכה להערכה עצומה. הקשר שלי איתו מיוחד – הוא מנטור עבורי, והאדם שלמדתי ממנו הכי הרבה בקריירה".
היית יכול להצליח כמנהל מקצועי בליגת העל?
"כן. היה לי המזל והיכולת להביא לישראל שחקנים שלא היו על הרדאר של השוק הישראלי, והפכו לכוכבים מבוקשים אחר כך. אם מסתכלים על השחקנים הזרים, הבאתי לכאן שמות שאנשים לא הכירו, והם הפכו לשמות גדולים."
ואפילו כמנהל מקצועי במכבי תל אביב?
"מכבי תל אביב היא קבוצה שעבדתי בה בעבר, ויש לי שם חברים מהתקופה ההיא. מדובר במועדון יורוליג ברמות הגבוהות ביותר, אבל כרגע הראש שלי ממוקד רק באילת".
חסין ידוע כבעל עין חדה לשחקנים זרים, כשהביא לישראל שמות כמו וויל קלייברן, קינאן אוואנס, דורון פרקינס, טיילר ביי, קאדים אלן ועוד רבים שהמשיכו לקריירות מצליחות. אבל גם בגזרת המתאזרחים רשם הצלחות – בין היתר הביא את ווייל ריימן ודאסטי האנאס, לצד שחקן אנונימי עם ממוצעים דלים, שהפך במהרה לאחד השמות החמים באליפות אירופה עד גיל 20: דני וולף, שכיום מככב באוניברסיטת מישיגן וצפוי להיבחר בסיבוב הראשון בדראפט הקרוב.
ההצלחה של דני וולף הפתיעה אותך?
"ראיתי את הפוטנציאל, אבל למען האמת לא האמנתי שהוא יהיה בחירת לוטרי כמו שחוזים לו היום. כשהבאנו אותו לנבחרת העתודה, הבטחתי לו שהקריירה שלו תשתנה – וזה בדיוק מה שקרה. ההגעה לנבחרת שינתה לו את החיים והקריירה. ארבע קבוצות NBA כבר דיברו איתי ורוצות לבחור בו בדראפט. אין לי ספק שהוא יכול להצליח ב-NBA".
נראה אותו בעתיד בנבחרת ישראל הבוגרת?
"חד משמעית כן. דני מאוד אוהב את מדינת ישראל. הוא זוכר לטובה את החוויה כאן, ויודע שבעקבות ההופעה בנבחרת העתודה השתנה היחס כלפיו כשחקן".
