הניצחון על ז'לגיריס קובנה בשבוע שעבר ביורוליג היה כנראה אשליה רגעית. אשליה שהחזיקה מעמד שבוע. מכבי תל אביב "חזרה לעצמה" אתמול (שישי) כשהובסה 98:75 בחוץ מול פרטיזן בלגרד בתצוגת כדורסל שלפרקים הייתה מביכה. כל מי שבנה על מהפך הירואי בסיבוב השני של היורוליג שיביא את מכבי לאזורי החיוג של הפלייאין, יכול לאפסן את החלומות שלו. מכבי של העונה היא יותר מה שראינו אתמול, ופחות האבלחה מול ז'לגיריס.
מכבי סיימה הסיבוב הראשון ביורוליג בלי סיכוי להמשך. הניצחון על הליטאים בפתיחת הסיבוב השני הביא תקווה קטנה לאיזה מסע ניצחונות מופלא שיציל את העונה, אך את העונה הזו אי אפשר להציל, בטח כשנכשלת עם שחקני הרכש שהגיעו תוך כדי תנועה. דיוויד דג'וליוס ומריאל שאיוק הם כישלון. כמובן שאי אפשר להטיל את כל האשמה עליהם, אך הם שניים מתוך שורת בעיות שיש למכבי של העונה.
אחת הבעיות של מכבי, שדג'וליוס ושאיוק הם התסמינים שלה, היא שאין לה ספסל. קחו את פרטיזן, ככל הנראה קבוצה עם תקציב בסדר הגודל של מכבי, ותראו איזה שחקנים משמעותיים היא מעלה מהמספסל בזה אחר זה. ההגנה היא עוד בעיה שמלווה אותם כל עונה. רק החטאת שלשה בסוף מנעה מפרטיזן להגיע ל-100 נקודות, ומתברר שהגנתית המשחק מול ז'לגיריס, בו מכבי שמרה, היה רק סטיית תקן. למכבי תל אביב חסר בצורה בולטת גארד סקורר. את המשפט "עוד מעט הוא יגיע" שמענו לא פעם, ובינתיים אין את השחקן שמכבי מחפשת מתחילת העונה. גם בזאת לא מסתכמות הבעיות, אלה רק היו דוגמאות.
איך יודעים שמכבי תל אביב כבר לא מאמינה בעונה הזו? כשאתה רוצה להציל את העונה ולפתח מומנטום, אתה בא עם הגישה ושפת הגוף הנכונה, עם האש בעיניים. אמש שפת הגוף הייתה רפה ורכה והמשחק היה רשלני. מצד אחד הייתה קבוצה תוססת ומתלהבת שנהנית מהמשחק, מצד שני קבוצה כבויה. שיא עונתי של 19 איבודים צהובים מול 15 חטיפות, 8 חסימות ושיא נקודות עונתי מספר את הסיפור.
ויש גם תהייה לסיום. אם המצב הוא שהקבוצה משחקת לא טוב וחסרת סיכוי, למה לא להריץ את עומר מאייר ואולי להרוויח ממשהו ממנו ומהעונה הזו.
