מכבי תל אביב תשחק הערב (21:00, ספורט 5) מול אלבה ברלין ולקראת המעבר בין מחזור 11 ל-12 ביורוליג החלטנו לתת לאלופת ישראל תעודת שליש, כשהשורה התחתונה היא כי הצהובים לא יכולים להתגאות בציונים שלהם, למרות שבמהלך הדרך עשו עבודה סבירה. זה התבטא בכמה כמעטים מול יריבות בכירות, אבל כמעט כידוע - לא נחשב. נכון לעכשיו מכבי מצדיקה את ההערכות הקודרות מלפני העונה בגלל ההרכב המוחלש שלה.
עודד קטש וחניכיו נמצאים במאזן 8:3 והם באזורי הטבלה שהם לא מכירים. הפסד הערב לגרמנים יוריד אותם למקום האחרון ואפשר לומר כי המפגש מול אלבה הוא סמלי. בעבר הפער בין הקבוצות היה גדול, אבל עכשיו זה מפגש תחתית. בשלב זה הפלייאוף או אפילו הפלייאין נראים כמו חלום רחוק.
צריך לציין שבשלבים רבים של השליש הראשון, מכבי הפתיעה ביכולתה להתמודד עם קבוצות בכירות ממנה. היה נראה שהיא מצליחה להתגבר על הנחיתות שלה והיא אפילו רשמה ניצחונות על אנאדולו אפס וריאל מדריד. בשלב מסוים היה ניתן לראות שהיא מוציאה מעצמה יותר ממה שיש בה, אבל כל אלה היו הבזקים בלבד והשורה התחתונה היא רעה ולא מבשרת טובות.
כאן אנחנו מגיעים לשלב הנסיבות. תנאי הפתיחה של הצהובים לעונה הזו היו רעים. אובדן השחקנים המובילים מהעונה שעברה, עוד עונה מחוץ לבית עם טיסות מרובות ופציעות של תמיר בלאט שהפך לעוגן. בנוסף, עוד לפני פתיחת העונה דרל מייקון שוחרר כי התברר שלא החלים בזמן. גם קובי סימונס שוחרר כבר בהכנה ואחרי שני מחזורים, ג'ורדן לויד החליט לחזור למונאקו בעקבות המצב הביטחוני. דיוויד דג׳וליוס ומריאל שאיוק הגיעו באיחור והשבוע שוחרר סייבן לי, אחרי מספר שבועות בלבד. איך אפשר לבנות משהו יציב עם כל כך הרבה שינויים בסגל?
העונה הזו מורכבת מאוד בגלל מצב המלחמה והעונה שעברה הייתה אפילו עוד יותר קשה כי המלחמה פרצה אחרי פתיחתה. למרות זאת סגל מכבי בעונה שעברה נשאר יציב מתחילתה ועד סופה, מלבד צירופו של ג׳ו תומאסון. העונה כשכולם ידעו למה הם נכנסים הוא עובר שינויים חדשות לבקרים.
היו מקרים כמו זה של לויד שלא היה למכבי הרבה מה לעשות כיוון שהשחקן החליט שהוא רוצה לעזוב בכל מחיר. לעומת זאת במקרים אחרים נראה שדווקא היה מה לעשות, אבל מכבי לא התנהלה כפי שמצופה ממנה. ראשית כל לא הובא מחליף בקליבר של לויד - שחקן מהדרג הראשון ביורוליג וגם המקרים של מייקון ולי יכלו להימנע עם קריאה יותר נכונה של המפה. לא היה צריך להחתים שחקן כמו לי שהיה ידוע כי אינו מוכן להגיע לישראל. אי אפשר לחבר שחקן לקבוצה בשלט רחוק וכל זה הביא למצב שבסוף נובמבר סגל הקבוצה עדיין לא סגור.
במצב העניינים הזה בתוספת פציעות והעובדה שמכבי צריכה לטוס כל שבוע יוצרת מציאות כמעט בלתי אפשרית לעשות משהו טוב ביורוליג. לא מספיק שהקבוצה נחלשה מאוד בקיץ היא גם לא מצליחה לייצב הרכב. קבוצה שעדיין בונה את עצמה בסוף נובמבר סיכוייה להצליח קלושים, לכן אפשר לומר שההווה לא טוב והעתיד לא מבשר רגעים ורודים.
הדבר החיובי שמכבי כן יכולה לקחת מהשליש הראשון הוא יכולתם של ג׳יילן הורד וליוואי רנדולף. שני שחקנים בעונתם הראשונה ביורוליג שהשתלבו מצוין ועושים עבודה טובה מאוד. במידה מסוימת אפילו מדובר בסוג של הפתעה. הורד הפך מהר מאוד לעוגן, משחק הכי הרבה דקות מכל השחקנים ביורוליג וקטש מתקשה להוריד אותו מהמגרש. לגבי רנדולף היו ספקות אם בגיל 32 ואחרי שלא שיחק ברמות האלה הוא מתאים לעשות את קפיצת המדרגה והתשובה הייתה חד משמעית בדמות 30 דקות שהוא מקבל, 12.2 נקודות ו-48 אחוז לשלוש. השניים האלה שהגיעו מהיריבות בארץ הפועל ת״א והפועל ירושלים הם מצטייני השליש ביחד עם תמיר בלאט שהוא מלך האסיסטים ביורוליג (אבל שיחק רק 6 משחקים). לצערו של קטש, כל זה כאמור ממש לא מספיק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו