"לימדתי את שחקני אולם לשיר 'עומר אדם'"

בתום קמפיין בכורה מוצלח בנבחרת ישראל והעלייה לאליפות אירופה 2025, בן שרף יחזור לאולם, ובמשחק החזרה מפגרת הנבחרות תחכה לו הערב יריבה מסקרנת במיוחד – קבוצת הכוכבים של הפועל ת"א ודימיטריס איטודיס.

לפני המפגש המסקרן התפנה ילד הפלא של הכדורסל הישראלי לראיון מיוחד עם "ישראל היום". את החלק הראשון פרסמנו בשבוע שעבר, וכעת אנו מפרסמים את חלקו השני. "אני מתרגש מאוד לקראת המשחק, והיה מרגש עוד יותר עבורי אם המשחק היה גם מתקיים בישראל והייתי יכול להישאר בארץ עוד כמה ימים", הוא פותח.

"המשחק נגד הפועל ת"א הוא המשחק שאני מחכה לו כבר הרבה זמן. לשחק נגד כל השחקנים הישראלים ונגד הקבוצה שהם בנו יהיה מאתגר. יש להם קבוצה יוצאת דופן, זה יהיה מעניין מאוד לשחק נגדם. הם בנו קבוצה שיכולה לזכות במפעל ולעלות ליורוליג וצירפו מאמן נהדר. אני מקווה שתהיה להם עונה מוצלחת".

"אמא מביאה אוכל"

מגיל קטן סימן שרף את היעד והחלום - להגיע ל־NBA, והמעבר לאירופה משמש עבורו צעד משמעותי בדרך להגשמת החלום. על אף גילו – 18 בלבד, שרף מיומן מאוד על המגרש ומחוצה לו, מוקף במעטפת חיצונית של משפחה ואנשי מקצוע שמסייעים לו ושקול מאוד בדבריו ובצעדיו, כאשר גם הליך בחירת הקבוצות שלו נעשה באופן קפדני ומדוקדק על מנת שיתאימו היטב לצרכיו.

"שני ההורים שלי שיחקו כדורסל ובעצם גדלתי לעולם הזה, זה מה שגרם לי להתאהב במשחק", מספר השחקן. "המאמן שלי היה גם השכן שלי במושב, וכל הסביבה שלי עסקה בכדורסל, לאט־לאט זה נבנה והכל הכין אותי לרגע הזה. עצם העובדה שיש לי משפחה שתומכת בי ככה וגם עברה את התהליך בעצמה ויודעת עם מה אני מתמודד, זה עוזר מאוד".

היציאה מן הבית והמעבר למדינה זרה ביגרו אותך?

"כן, מאוד. אני נמצא הרבה זמן לבד וצריך לבצע את המטלות שלי לבד. אני מתכנן את הזמנים שלי ומתנהל באופן עצמאי שם. אני מרוצה מההחלטה שעשיתי ומהבחירה באולם, בדיעבד אני יודע להגיד שזו היתה הבחירה הנכונה לשחק שם".

איך אתה מתמודד עם המרחק מהבית והמשפחה?

"אני מדבר איתם המון - בוקר, צהריים וערב - וגם עם החברים שלי. אנחנו מתקשרים הרבה בשיחות ווידאו והם תומכים בי כל הזמן. יש דברים בארץ שאני מתגעגע אליהם מאוד, במיוחד אוכל ומזג אוויר קייצי, כי זה חסר לי באירופה. אני מתגעגע לפלאפל ולאוכל של אמא, אז היא מביאה לי כל הזמן אוכל מהארץ, אבל פלאפל טוב לא מצאתי עד עכשיו בגרמניה, הם לא יודעים להכין את זה".

"עשיתי להם קריוקי"

בדרכו הייחודית מביא שרף את זהותו ואופיו גם לחדר ההלבשה של אולם, שם למדו חבריו והתוודעו למוזיקה המזרחית וליתר צלילי הזמר העברי האהובים על שרף. "אני משמיע לחברים בחדר ההלבשה שירים של עומר אדם ושלמה ארצי, עשיתי להם ערב קריוקי והם למדו לשיר עומר אדם. בהתחלה היו כאלה שהרימו גבה, אבל עם הזמן עם למדו לאהוב את זה".

איך עבר עליך תהליך ההתאקלמות באולם?

"בהתחלה לקח לי זמן, לא בהכרח מבחינת הכדורסל אלא מהבחינה האישית, כי מדובר על שפה חדשה ואנשים חדשים שלא הכרתי, זה שונה מכל מה שעשיתי עד כה בקריירה. בהתחלה זה היה לי חדש ושונה, אבל עם הזמן זה נהיה הרבה יותר טוב".

מה החלום הכי גדול שלך לגבי ה־NBA?

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"אני רואה את זה קורה בכמה שלבים - קודם כל להגיע לשם ולהיבחר בדראפט, ואז להפוך לשחקן לגיטימי בליגה ולהגיע כמה שיותר גבוה ורחוק".