תמיד תהיתי איך מרגיש מאמן שכולם מדברים על האפשרות שיפוטר. על אחת כמה וכמה איך מרגיש מאמן שהבוס שלו מדבר בגלוי על האפשרות שיוחלף או שיביאו מישהו מעליו, או לצידו. איך המאמן אמור לתפקד במצב הזה? איך בדיוק הוא אמור לנהל את המשחק הקרוב? בקיצור, לא נעים להיות בימים אלה סטפנוס דדאס, וממש לא משנה מה אתם חושבים על איכויות האימון שלו או על הדרך שבה הוא מוביל העונה את הפועל תל אביב.
כל המשחקים של הפועל תל אביב, הפועל ירושלים ואולם של בן שרף ביורוקאפ, משודרים באופן בלעדי ב"ישראל היום".
היווני היה על תנאי מהרגע שהוחתם. באוויר עלתה כל הזמן השאלה אם יש התאמה בין הדולרים שהושקעו הקיץ במועדון והכישרון שיש בסגל לבין הפרופיל שלו כמאמן. הטענה היתה שהרקורד שלו אינו מספיק לקבוצה עם שאיפות כאלה. השאלה אם זה גדול עליו נשאלה עוד לפני ההודעה של הקבוצה שהוא ימשיך לעונה הנוכחית. כבר מתקופת ההכנה נראה שדדאס לא מצליח למצות את הכישרון הרב שיש בקבוצה, לא משתמש נכון בכלים הרבים שיש לו ושהקבוצה לא משכנעת על המגרש.
העניין הוא שבשבועות האחרונים זה כבר לא זמזום ברקע. מאז ההפסד בטרנטו ניתן להבין שזמנו של המאמן קצוב, הבעיה היא שהמועדון מושך את הנושא יותר מדי זמן. או שהמועדון יוצא בהצהרה חד משמעית שדדאס נשאר המאמן או שהוא מוחלף. מה שקורה עכשיו כשהוא נשאר, אבל כולם מסביב יודעים שהכיסא שלו מתנדנד בחוזקה רק פוגע בקבוצה. השחקנים הם הרי הראשונים להבין מה קורה. איך הם יקבלו את האוטוריטה של המאמן כשהם יודעים שהוא זמני בתפקיד.
הפועל תל אביב ועופר ינאי צריכים לעשות שני דברים, ומהר. קודם כל לקבל החלטה האם המאמן נשאר או לא ולהודיע עליה - למאמן, לשחקנים ולאוהדים. שנית, לא לבחור בעסקת קומבינציה. זה צריך להיות דדאס כן או לא. הניסיונות לצרף יועץ מקצועי או להביא מאמן בכיר ולהפוך אותו לעוזר יפגעו בקבוצה.
