ספידי סמית', כוכב הפועל ירושלים בשתי העונות האחרונות קיבל בקיץ הצעה מפתה מקאזאן הרוסית והחליט להישאר בבירה. הסיבה לא הייתה קשורה רק לשיפור ההצעה הכספית של ירושלים אליו. הוא נשאר בארנה כי הקבוצה הייתה שלו. הוא היה המנהיג הבלתי מעורער על הפרקט ומחוצה לו ומעבר לכך, עזר לזכות בשני גביעים מרגשים על חשבון מכבי תל אביב והוא חש בבית.
האהדה נשארה גם העונה, אבל משרת בעל הבית נלקחה ממנו וברגע שזה נגמר, נגמר גם הסיפור בין הצדדים. הפעם כשהיו הצעות הוא החליט לעזוב, כשההבדל הגדול היה גם בגישה של ירושלים לעניין. בקיץ היא נלחמה עליו, אבל עכשיו היא הבינה שצריך לדעת מתי לשחרר. בירושלים הבינו שהפעם הם לא יוכלו לעצור אותו וגם הבינו שבמבנה המקצועי הנוכחי הוא לא ממש יכול להישאר. הפעם מדובר בעזיבה מקצועית נטו.
העזיבה של סמית' קשורה בשחקן אחד - ג׳ארד הארפר, שתפס לחברו את המקום ונכון להיום הוא השחקן הכי טוב ביורוקאפ. ברגע שסמית' הבין שהקבוצה שייכת למישהו אחר, הוא הסיק את המסקנות. הדומיננטיות של הארפר באה על חשבונו והשילוב ביניהם לא היה אידיאלי.
הארפר הגיע לירושלים לאחר שהצוות המקצועי הסיק מסקנות מהעונה שעברה, אז לא היה לספידי מחליף. הארפר הובא כגיבוי שלו וכמי שישחק חלק מהזמן לצידו. זה לא עבד מכמה טעמים: הארפר פשוט היה טוב ודומיננטי מדי ונגס לסמית' בדקות, אבל בעיקר גילה דומיננטיות מושלמת. סמית' פשוט זז הצידה. הניסיונות לשלב אותם יחד לא צלחו. אפשר היה לחוש שסמית' פשוט מוותר. גם הגנתית הציוות שלהם יצר בעיות.
סמית לא היה עוד שחקן זר שעבר בירושלים. הייתה לו אהדה בלתי מסויגת מהקהל שראה את החיבור המיוחד שלו למועדון. הוא היה בעל הבית, מנהיג ואיש בעל עמדת השפעה גם בדברים שמחוץ למגרש. הוא היה אחת הסיבות שבעונה שעברה יונתן אלון הפך ממנהל מקצועי למאמן אחרי פיטוריו של אליאס קאנצוריס. עזיבה שלו היא אירוע משמעותי. הוא לא עוד אחד שעבר כאן, גם אם שיחק בישראל כאמור בסך הכל שנתיים.
יש בעזיבה של סמית' גם משהו סמלי. אלכסנדר דזיקיץ׳ לא מאמן בירושלים כבר שנה, אבל רק עכשיו, עם העזיבה של סמית', אפשר להגיד שנסגר מעגל והקבוצה שהוא בנה איננה. מתוך ארבעת השחקנים החשובים של הסרבי - ספידי, קאדים קרינגטון, ליוואי רנדולף וזאק הנקינס - נשאר רק קרינגטון.
בכל סיטואציה אחרת בשנתיים האחרונות עזיבה של סמית' הייתה נחשבת למכה גדולה. לא הפעם. באיזשהו מובן זה היה אפילו מתבקש וכעת יש רק קברניט אחד לספינה. הבחירה בממלא המקום צריכה להיות הזדמנות לשפר את הקבוצה. מכיוון שהארפר קבוע על בלטה מספר 1, המחליף שלו לא צריך להיות רכז דומיננטי. קיימות כאן לדעתי שתי אפשרויות: או להפוך את נועם דוברת למחליף של הארפר ולהביא שחקן בעמדות 2-3 (סטייל ליוואי רנדולף), או להביא שחקן בעמדה מספר 2 שיכול לאייש את עמדת הרכז.
סמית' וירושלים לא יצטרכו לחכות הרבה זמן עד שייפגשו שוב. בעוד שלושה שבועות אמור הרכז לשחק עם מי שאמורה להיות קבוצתו החדשה - טורק טלקום אנקרה - מול ירושלים במסגרת היורוקאפ. לא צריך להגיד לכם איך ייראה המפגש הזה עבור שני הצדדים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו