פטריק בברלי, ברונו קאבוקלו, ג'ונתן מוטלי, איש וויינרייט, בן בנטיל ועוד ועוד ועוד. הקבוצה שנבנתה בהפועל תל אביב של 2024/25 היא בלי שום ספק הכי מוכשרת ועמוסה בכוכבים שהייתה בגלגול הנוכחי של המועדון הזה וקרוב לוודאי שגם בהיסטוריה שלו. נראה שכל שחקן שהגיע מסוגל לעשות הכל על הנייר אבל הו כמה שהפער בין הנייר לבין המציאות נראה אתמול (שלישי) על הפרקט בברצלונה.
המשחקים של הפועל תל אביב, הפועל ירושלים ואולם של בן שרף ביורוקאפ משודרים באופן בלעדי ב"ישראל היום".
הקיץ האחרון היה נראה משהו שהוא בין סרט אקשן שאין בו רגע דל לבין קרנבל ואופוריה באדום, וככה זה גם נראה על המגרש של הקבוצה הספרדית. שחקניו של סטפנוס דדאס נראו לא מאומנים, לא יודעים מה הם רוצים מעצמם ולצערו של היווני לא מתואמים. אבל מעל הכל, גם השחקנים ובעיקר המאמן היו נראים לחוצים מהרגע הראשון על המגרש, גם בדיבורים עם השופטים וגם בכדורסל עצמו. לדעתי ראינו ניצנים ראשונים – בעצם, אולי שניים - של חוסר התאמה בין המאמן לבין רמת הציפיות שמחלחלת מהבעלים ועד לאחרון האוהדים.
ביום שבת האחרון בשעות הצהריים התחלתי להתרגש, באמת להתרגש. אחרי שלושה וחצי חודשים של התעסקות בעיקר בתפל (נכון אמנם שבניית הסגל זה מקצועי, אבל הוא נסגר די מוקדם), הגעתי לחולון יחסית מוקדם כדי לספוג כמה שיותר אווירה של פתיחת עונה שאמורה להיות מרגשת אך הסתיימה באכזבה שאולי יכולה הייתה להתקבל בהבנה עם החיסרון של חלק לא קטן מהכוכבים החדשים.
יממה לאחר ההפסד בגביע ווינר כבר חזר מד הריגוש לפעול וחיכיתי למשחק היורוקאפ הראשון כמו אוויר לנשימה. הפועל שלי עולה על הפרקט עם סוללת השחקנים העצומה שנבנתה במטרה אחת - להגיע הכי רחוק שאפשר.
אך כמו בשבת בלילה, גם אתמול מהרגעים הראשונים הבנתי שזה עדיין לא זה. המאמן והשחקנים לא נראים כמו מי שמשדרים על אותו הגל, הר הציפיות העצום שנבנה על הקבוצה הזו השנה בעיקר מכביד ומוסיף עוד משקולות לרגליים, ואפילו האוהדים שהם הדבר הכי תומך שאפשר למצוא במועדון הזה מתחילים להילחץ ולהלחיץ מכל איבוד כדור קטן או החטאה. כך הגענו להפסד נוסף שלא מוסיף שום דבר חיובי לקבוצה שגם ככה עדיין לא מוצאת את הקצב שלה.
אז איך אני בכל זאת אופטימי לקראת ההמשך? אולי כי מדובר בחודש ספטמבר ויש בי אמונה שדברים עוד יתחברו בקבוצה הזאת, ואולי כי חלון ההעברות בכדורסל נמשך בערך עד הטיפ אוף הראשון של משחק גמר סדרת הפלייאוף בישראל, ואולי כי בכלל הגיע הזמן שמועדון הכדורסל הכי רועש בישראל יהפוך את התפל חזרה למה שהוא באמת - תפל.
