הדבר האמיתי עבור חבורת עופר ינאי ייצא הערב לדרך. בעוד האוהדים רוצים לראות פעם אחת בחייהם ההולכים ומתקצרים את הפועל תל אביב זוכה באליפות המקומית, עבור ינאי החלומות בכלל בספרה אחרת. הוא רוצה להשתלט על אירופה גם כבעלים של קבוצת כדורסל וגם כאיש עסקים. ועבורו המסע לכיבוש היורוליג מתחיל הערב.
ההפסד של הפועל במשחק הרשמי של העונה (למכבי רמת גן ברבע גמר גביע ווינר), עורר שוב את השאלה אם סטפנוס דדאס הוא האיש למשימה, או שמא כמו חלק משחקניו יעלה כבר הערב למשחק הראשון ביורוקאפ כשהוא מצויד בחיתול למבוגרים.
כמות הזרים בהפועל מעידה על כך שעד דצמבר חלק כבר יהיו בבית, אבל התירוצים הללו לא מעניינים איש. כבר הערב מול חובנטוד בדאלונה, במפעל השני הכי חשוב באירופה, ירצו האדומים להראות שהתקלה מול רמת גן היתה רק הסטירה שהמערכת הזדקקה לה כדי להרים את עצמה.
בהפועל הסיר מבעבע. סביב השקפת עולמו של עופר ינאי לגבי הקבוצה, סביב האולטראס והמלחמה שברקע יכולה לפרק הכל, וזה עוד לפני שהגענו לצד המקצועי. עם זאת, לא משהו שכמה ניצחונות ברציפות לא יכולים לפתור.
הפועל נכנסת לעונה היסטורית מבחינתה, אבל רב הנסתר בה על הגלוי. איש אינו יודע באיזה אולם תשחק, איש אינו יודע מה יקרה עם מכבי תל אביב והפועל ירושלים כשהן יחליטו באמת להתחזק וכן, החשש המקונן אצל אוהדי הפועל הוא שאם זה לא יצליח, עופר ינאי יקפל את החפצים וימשיך לתחנה הבאה.
ועם זאת, חשוב לזכור שעונה אירופית ממש כמו העונה המקומית מגיעה לשיאה לא באוקטובר, אלא רק בסופו של החורף. סבלנות היא מצרך נדיר כשבונים גלאקטיקוס, אבל נדמה שהפעם פשוט אין ברירה.
גם האוהדים יצטרכו להבין שבניגוד לכדורגל, כדורסל זה ענף שמשתנה מרגע לרגע ואפשר להחתים בו זרים גם ברבע האחרון של המשחק האחרון של העונה. הפועל לא משחקת בבית באירופה אלא מעבר לים וזה יצריך שקט נפשי של המאמן והשחקנים שיתמודדו עם עומס טיסות לא הגיוני. אבל בעיקר זה ייאלץ מכולם להשתחרר מהתדמית הלוזרית הבכיינית.
יכול להיות שזה יסתיים בבכי כרגיל והפועל שוב תפסיד. אבל אם היא תנצח, זה יהיה הדבר הכי גדול שראו האדומים מאז הגול ההוא בטדי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו