גיא גודס הוא לא מהטיפוסים שסוגרים דלתות. לא פעם במהלך הקריירה שלו הוא חזר למועדוני כדורסל שכבר עבד בהם, וגם הקיץ זה קורה, עם שובו למועדון איתו הגיע לשיאו כמאמן - הפועל חולון. זה קורה שנתיים אחרי שזכה עם הסגולים באליפות ושנה אחרי שנפרד מהם
לא עבר יותר מדי זמן מאז הקדנציה הקודמת של גודס בחולון, אבל אנחנו בימים אחרים לגמרי. הרבה מאוד השתנה בכדורסל הישראלי מאז שעזב, אבל זה רק מחדיר בו מוטיבציה לחזורמ ולעשות דברים גדולים בסגול.
"כנראה שהשארתי שם טעם טוב. לחזור לחולון זה קודם כל כיף. זה מקום שאני מכיר והוא כמו משפחה. עשינו כברת דרך וזה הופך את העסק ליותר קל. עשינו כאן עונה היסטורית עם אליפות ופיינל פור של ליגת האלופות. זה לא קורה כל יום וגם לא כל שנה. אצל לא מעט מאמנים קורה משהו בדרך ואז לא תמיד מסיימים את הקשר בצורה טובה. בכל מקום שהייתי תמיד סיימתי יפה עם הרבה כבוד והערכה".
״מה שהיה היה. אני לא חי על העבר רק על ההווה והעתיד. שום דבר לא דומה לקודמו. כל שנה היא דבר שונה. זו תקופה חדשה של בניה מחדש. אנחנו עכשיו עם סגל שונה לגמרי ממה שהיה לנו. אין כאן רגלנד, ג׳ונסון, פניני ומנקו. ייקח לנו את הזמן לחבר את הפאזל של הקבוצה והסבלנות תנצח. המטרה היא להישאר בצמרת".
גודס חוזר לסגול, אבל המצב כאמור שונה. חולון כבר לא עובדת עם התקציב שהתרגלה אליו, ומנגד התקציבים של הפועל ירושלים והפועל תל אביב. "צריך להתרגל למציאות חדשה. לסדר עולמי חדש. הפועל תל אביב וירושלים פתחו פער עצום בתקציבים ביחד עם מכבי", אומר גודס, אבל לא נכנע מראש.
"למרות כל זאת, המצב החדש לא גורם לנו לוותר או להישאר צעד מאחור. כסף נותן יתרון גדול, אבל כסף זה לא הכל. נעשה הכי טוב במסגרת התקציב, כדי להעמיד קבוצה טובה שתשאף להגיע הכי רחוק. לא ב-DNA שלי ושל חולון לוותר. נצטרך למצוא הדרך להוציא הכי הרבה ממה שיש לנו", הוא מסכם את הנושא.
את העונה שעברה גודס התחיל בבית והמשיך אותה בקבוצת נעוריו הפועל חיפה. הוא הביא את הקבוצה מהכרמל, שהיתה עמוק בתחתית, עד לפלייאוף עם חצי עונה שניה מצויינת. כל זה כשברקע לא מעט בעיות כלכליות שהיו למועדון.
גודס מסביר: "בוודאות אני אומר. לחיפה לא היו בעיות תקציביות אלא בעיות תזרימיות. זה השפיע מאוד על השחקנים. כל אחד רוצה את הכסף שלו. בסופו של דבר כולם נרתמו, נשארו ביחד ובאו לשחק. כל המערכת נתנה את התמיכה. ניסינו לנטרל את העניין של הכסף ולשים את הכל בצד. הצלחנו בזה ונתנו סיום מצוין לעונה. הפכנו ממועמדת לירידה לקבוצת פלייאוף ובנוסף למועדון גם כל שחקן הרוויח מזה אישית".
גודס עובד קשה כדי לבנות את הסגל. החלק הישראלי נראה טוב: ניב משגב, יותם חנוכי ונתנאל ארצי ממשיכים. יפתח זיו ועידן זלמנסון הצטרפו. המשימה העיקרית היא החתמת זרים. עד עכשיו הוחתם רק אחד - דקארי טאקר ששיחק אצלו בהפועל חיפה.
"קשה מאוד. זה לא נגמר. זה מהבוקר עד הערב ולנו אין צוותים גדולים, אנחנו עושים את כל העבודה. הרבה מאוד שחקנים לא רוצים להגיע בגלל המצב. הרבה מפחדים ואם הם לא מפחדים אז המשפחות מפחדות. זה קשה לכולם, לא רק לנו. כולם עוברים את אותו הדבר. לקבוצות הגדולות יותר קל בגלל הכסף הגדול שיש להן. כנראה שהכסף לפעמים מקל על הפחד".
"מאוד. ג׳ון דיברתולמיאו לא יכול לשחק ביחד עם תמיר בלאט? אנחנו יודעים מה כל אחד מביא לשולחן. הגיוון בקבוצה חשוב מאוד. הבעיה שהיתה בחולון היה חוסר במוביל כדור נוסף. הם ייתנו לנו הרבה והם גם יכולים על המגרש ביחד".
״הוא מאוד רעב ומאוד רוצה להוכיח מה הוא יודע. הוא העדיף אותנו למרות שהיו לו הצעות גבוהות יותר, כי הוא מעריך את המועדון ורצה קבוצה שמתמודדת באירופה. אני חושב שהוא חוזר שחקן טוב יותר ואדם טוב יותר. הוא בא אלינו רגוע ומעוצב מנטלית"
"זה היה מורכב קודם ובמצב הנוכחי זה הפך להיות עוד יותר קשה. אני היום ממש לא חושב על זה. אני לא רודף אחרי דברים. היום הראש הוא לגמרי בדברים אחרים, במה שקורה במדינה שלנו, במצב הקשה עם האבידות הקשות, החטופים, המפונים. יש כאן דיסוננס גדול. כדורסל זה בידור והנאה, אבל המציאות מסביב קשה מאוד. אין לי כרגע בתקופה כזו שום שאיפות וחלומות. החלום היחיד שלי הוא שנחזור להיות מה שהיינו".
