אחרי עונה אחת מחוץ לקווים אריאל בית הלחמי חוזר לאמן. בית הלחמי, שהחל לאמן בסוף שנות ה-90, הוא ותיק המאמנים בליגה - גם בגיל וגם בכמות העונות בליגה. החזרה שלו מתרחשת דווקא בפתחה של עונה שבה נראה הרבה מאמנים צעירים ואפילו מתחילים בליגה. בית הלחמי, שהוא גם מאמן הנבחרת, יאמן בעונה הקרובה את הפועל עפולה בעונתה השנייה בליגת העל בקדנציה הנוכחית. בגיל 58, אם תשאלו אותו, הוא מרגיש צעיר מתמיד.
כמות המשחקים שהוא ניהל בליגה ובפלייאוף (546) היא הגדולה ביותר מבין מאמני העונה הבאה ביחד עם עודד קטש שממשיך במכבי תל אביב. בית הלחמי מביא איתו ים של ניסיון לתפקיד החדש והכי חשוב, מוטיבציה: ״אני שמח לחזור. זה המקצוע שלי. אני מגיע הכי רעב שהייתי מזה הרבה זמן. פסק הזמן גרם לי להתגעגע. שמח לחזור לאמן ביומיום, מה שאין בנבחרת. שמח לחזור לאדרנלין. זה היה חסר לי ואני מאוד רעב״.
אתה ותיק המאמנים בליגה.
״אני לא יודע אם זו מחמאה, כי כשהייתי צעיר והיו מדברים על ותיקים אז חשבו שהם בסוף הדרך. אצלי זה לא כך. אני לא מרגיש ותיק ואני מתכוון לאמן עוד הרבה שנים. אני גאה בדרך שעשיתי, איפה שהתחלתי ולאן שהגעתי. אני מרגיש כמו חדש. אני לא יודע מה זה ותיק, אני מרגיש צעיר, מרגיש שאני עכשיו מתחיל״.
יהיו בעונה הבאה הרבה מאמנים מתחילים בליגה.
״מהדור שלי נשארו מעט מאוד. היתה תקופה שלא נכנסו מאמנים חדשים. עכשיו זה קורה, ואני מאחל לכל מי שמתחיל שיהיה לו בהצלחה. יש לי ניסיון רב, אבל זה לא אומר שאני יכול לזלזל אם אבוא לשחק נגד מאמן צעיר. זה לא אומר שאני מנצח אותו בגלל שנות האימון שלי. צריך להיות מוכן לכל משחק. היתרון שלי יהיה הקבוצה שאבנה״.
בית הלחמי, אלוף אירופה פעמיים עם נבחרת העתודה, לא ״התפנק במשך השנים״. הוא לא אימן באליטה של הכדורסל - בין השאר היה בגבעת שמואל, נהריה וגלבוע/גליל. הוא ידע כמעט תמיד להפיק רבות מקבוצות קטנות בלי תקציב גדול ובמקביל קידם צעירים רבים. הוא ידע לא מעט הצלחות.
למה לא אימנת בעונה שעברה?
״זה היה פסק זמן מבחירה. היו לי אפשרויות לאמן. בחרתי לעשות הפסקה ולבחון את עצמי ואת כל מה שעשיתי. רציתי גם להתרכז בנבחרת באותה תקופה״.
לפני פסק הזמן שנטל בעונה האחרונה הוא חווה את הצד השני של המטבע - חוסר הצלחה בהפועל תל אביב, וכשהגיע במהלך העונה להציל את גלבוע/גליל מירידה זה כבר היה מאוחר מדי. ייתכן שגם מכאן נובע הרעב הגדול להצליח שהוא משדר לאורך הראיון.
אתה מאמן נבחרת ומצד שני עפולה זה לא מועדון גדול, נוצץ ועתיר תקציבים.
״עפולה היו רציניים והציעו לי את האתגר הכי גדול. לאורך כל הקריירה שלי לא קיבלתי קבוצות עם תקציב גדול, מלבד הפועל תל אביב שגם היא לא היתה דומה אז לתקציבים של היום. זו היתה הדרך שלי לאורך כל השנים - תמיד לבוא מלמטה. אני לא נסיך. עבדתי קשה ואני גאה על הדרך שלי. עפולה זה אתגר גדול, והכי חשוב זה לחזור לאמן״.
מה המטרות לעונה הבאה?
״התחלנו להתארגן מאוחר ועזבו שני שחקנים משמעותיים (תומר אסייג ולוקאס גולדנברג, א.ס). אין בשוק הרבה שחקנים שאנחנו יכולים לקחת, אבל ננסה לבנות את הקבוצה הכי חזקה. אנחנו בעיקר רוצים ליהנות מהעשייה. להצהיר על מטרות זה מוקדם מדי. אין לנו אפילו שחקן אחד חתום״.
נראה קבוצה של בית הלחמי - ישראלית, מהירה, לחץ על הכדור?
״בהחלט. המטרה היא לחזור למקורות, לדברים שעשו אותי כמאמן. תהיה קבוצה שרצה, נלחמת, שורטת, לוחצת, וקודם כל עם ישראלים צעירים״.
ולסיום - נבחרת ישראל. קאדין קרינגטון קיבל בימים האחרונים את האישור להצטרף לנבחרת.
״מהשנייה הראשונה שנכנסתי לתפקיד חיפשנו מתאזרח בתפקיד הקומבו גארד, שזה דבר שחסר לנו בשנים האלה. החלטנו לא ללכת על מתאזרח גבוה כדי לא לפגוע בהתפתחות של רומן סורקין. היה קונצנזוס על הבחירה בקרינגטון. הוא מאוד מתאים לנו. אני מצפה לו בחלון הנבחרת בנובמבר״.
