מקושי להזדמנות: כך תתגבר מכבי תל אביב על הנטישה הגדולה של הכוכבים

בקיץ 2014, מיד אחרי שהוביל אותה לזכייה ביורוליג, טייריס רייס החליט לעזוב את מכבי תל אביב. זה קרה בגלל הצעת עתק מחימקי מוסקבה. הצהובים איבדו נכס גדול שעלה לגדולה בשורותיה. גם ריקי היקמן הרוויח בגדול מאותה זכייה עם חוזה בפנרבחצ׳ה.

 

למרות זאת, שום דבר לא ישתווה למה שעומד לקרות בקיץ הזה. מכבי תיפרד מארבעת השחקנים המובילים שלה: לורנזו בראון, ווייד בולדווין, בונזי קולסון וג׳וש ניבו. גל עזיבה בכמות ובאיכות הזו מכבי לא חוותה אף פעם. כל שחקני השדרה המרכזית קמים והולכים, למרות שלשלושה מהם היה חוזה לעונה הבאה.

 

המצב הזה הופך את הקיץ הקרוב למאתגר עבור האלופה, לא רק במציאת מחליפים ראויים, אלא גם בתיווך המציאות החדשה לאוהדים שלה. היכולת ההסברתית תהיה לא פחות חשובה מאיכות השחקנים שיגיעו. אי אפשר להוריד מעוצמת המכה המקצועית שמכבי סופגת, בלי להכניס את אוהדיה לפסימיות.

 

לדעתי, היכולת להתאושש מהמציאות שנכפתה עליה קשה מאוד. אלו לא רק שחקנים איכותיים, הם גם רצו כאן שנתיים ובנו את אחת הקבוצות הטובות של מכבי בשנים האחרונות. עכשיו הקבוצה תצטרך לבנות את עצמה מחדש, כשמראש - בגלל המצב הביטחוני - לא פשוט להנחית כאן שחקנים בימים אלה.

 

 

הצהובים יהיו חייבים לנקוט באקט לא מכביסטי ולעשות תיאום ציפיות עם האוהדים. להגדיר את המצב החדש כמו שהוא ולבקש מהם להיות סבלניים. האמירה צריכה להיות שהמועדון יעשה הכל להעמיד קבוצה חזקה, אבל הנסיבות יקשו על זה. 

 

מצד שני, כל קושי הוא גם הזדמנות. אחת הדרכים שהקבוצה החדשה בצהוב יכולה להעלות את קרנה זה להגדיל את המשקל של השחקנים המקומיים. אחרי ששנים היו תלונות על כמות הזרים במכבי, לקבוצה יש הזדמנות להפוך ליותר ישראלית. לכן למשל להחתמה של ים מדר על חשבון גארד זר תהיה משמעות גדולה. 

 

זו לא רק הכמות של השחקנים, זה גם מיקומם ברוטציה והמשקל שלהם. קחו למשל תסריט בו תמיר בלאט הוא הרכז הפותח ורומן סורקין הוא הסנטר הפותח. עודד קטש מודע לשינוי הגדול שהקבוצה תעבור, לא רק בזהות השחקנים אלא גם בגישה. בראיון אחרי הזכיה באליפות הוא נתן את הכיוון כשדיבר על הישראלים: "אולי הם היו בשנים האחרונות פחות נחשבים, אבל זה משהו שחייבים להחזיר"..