"הייתי משלם כל סכום כדי להיות הערב על הפרקט ולהביא להפועל תל אביב אליפות"

הפועל תל אביב תעלה הערב (שני) על הפרקט בהיכל מנורה מבטחים לאחד המשחקים הגדולים והחשובים בהיסטוריה של המועדון. היא תתארח אצל מכבי תל אביב למשחק השלישי והמכריע בסדרת גמר הפלייאוף, בידיעה כי ניצחון יעניק לה אליפות ראשונה מאז שנת 1969.

אולם דווקא את המשחק החשוב ביותר העונה, זה שיכול לכתוב פרק חדש בספר ההיסטוריה של האדומים בגלגולם הנוכחי, ג'ייקובן בראון, יראה מביתו בארצות הברית. הוא היה ללא ספק אחד החלקים החשובים בפאזל של הפועל, ומהשחקנים הראשונים שהובילו לשינוי החשיבה, המעמד והיומרות של הקבוצה. לצערו של הגארד בן ה-34, פציעה בברכו כבר בחודש מרץ גמרה לו את העונה.

הוא יעקוב אחרי המשחק הגדול ביותר של העונה מביתו שבטקסס, עם משפחתו, ובראיון בלעדי ל"ישראל היום" הוא פותח את הלב ומדבר על הכל: "אני מצפה למשחק גדול שיזכיר קצת את המשחק בעונה שעברה, אבל אני מקווה לתוצאה שונה בסופה הפועל תנצח ותזכה באליפות.

"האווירה במגרש תהיה משוגעת, הלוואי שהייתי יכול להיות שם בעצמי על המגרש בשביל לשחק ולחוות את זה. הייתי עושה הכל ומשלם כל סכום שבעולם על מנת להיות על הפרקט במשחק ולהביא תואר אליפות להפועל".

כמה קשה לך העובדה שלא תוכל לקחת חלק במשחק הזה?
 "קשה לי להסביר כמה הייתי רוצה להיות שם בעצמי על המגרש ולשחק, זה טבוע בי, אני תמיד רוצה להיות על הפרקט במשחקים הגדולים ולנסות לזכות בתארים. לצערי לא אוכל להיות שם בגופי, אבל הרוח שלי תהיה שם. ראיתי את המשחקים של הפועל מרחוק ואני מרגיש שהחבר'ה מאוד רעבים ורוצים את זה, אני מאוד אוהב את מה שאני רואה ואני גאה בהם. למרות כל מה שהם עברו השנה הם הצליחו להחזיק מעמד ולהגיע עד לקו הסיום. אני מאמין שהפועל תל אביב יכולה לעשות היסטוריה ולזכות באליפות".

כאמור, לפני שנה בדיוק נפגשו שתי הקבוצות במצב זהה למשחק אחד על גורל האליפות, אותו ניצחו בסופו של דבר הצהובים. בראון שהיה שם מבקש לשלוח מסר לחבריו. "אסור לתת ללחץ להשפיע עליכם, לחץ קיים רק אם אתה שם אותו על עצמך. אתה כשחקן צריך להיות מוכן כשהרגע הגדול מגיע ולא לקחת אותו כמובן מאליו כי אלה רגעים שלא חוזרים.

"אם אתה סומך על עצמך ועל העבודה הקשה שעשית על מנת להגיע לנקודה הזאת, אתה צריך רק להאמין בעצמך וחבריך לקבוצה, אין סודות או קסמים רק להילחם ולרצות את זה יותר מהיריבה, זה יכריע את גורל האליפות. אני בטוח שההפסד בעונה שעברה ישמש כמוטיבציה לשחקנים השנה על מנת להיות יותר מוכנים".

בראייה היסטורית ייזכר בראון כאחד השחקנים הגדולים ששיחקו בישראל בעשור האחרון. לצד שנים נפלאות גם בהפועל גלבוע/גליל ובהפועל ירושלים, תארים קבוצתיים ותצוגת אישיות מרשימות, ליוו את הקריירה של השחקן לאורך כל הדרך גם הפציעות.

ברגע הפציעה מול בשיקטאש ברבע גמר היורוקאפ הבנת שהיא רצינית?
"כן, כבר שהייתי באוויר הבנתי שזאת פציעה רצינית, ברגע שזה קרה הבנתי שבשבילי זה סוף העונה. היה לי קשה מאוד לעכל את זה כי הרגשתי שזה הסוף של משהו טוב שיכול היה לקרות, הרגשתי שהיינו יכולים לזכות ביורוקאפ ולהביא את התואר לתל אביב אם הייתי נשאר בריא, אבל אני מאמין שבסוף כל דבר קורה מסיבה מסוימת".

פציעתו של כוכב הפועל תל אביב והניתוח שעבר בברכו היה ככל הנראה אקורד הסיום של קדנציה מפוארת במדים האדומים, כשחוזהו יסתיים בקיץ הקרוב.

איך זה מרגיש באופן אישי לשבת בבית ולראות את התהליך שהיית חלק מתחילתו מגיע לרגע השיא?
"כל אנשי הפועל תל אביב מאוד רעבים לזכות בתואר. אני אשב בבית, אצפה ואהנה מזה. גם אם אהיה שם בעתיד וגם אם לא, אני תמיד אוכל להגיד שהייתי חלק מההיסטוריה שהיא התחילה. אם הם יזכו זה יגרום לי אושר גדול, אני אחגוג פה בטקסס כמו שצריך ואעודד אותם, תהיה חגיגה משוגעת".

אופיו המיוחד של בראון היה לסיבה בגינה רבים היו לחסידיו. בעידן בו מרבית השחקנים מעדיפים לשמור על חזית נייטרלית ולא מפגינים רגשות, בראון היה לכוכב שלא חשש להביע את דעתו, מסוג השחקנים שמספקים הופעה כוללת ומוחצנת כמו שנהוג יותר בליגה הטובה בעולם.

ברגעי השיא שלו, בראון גם היה מקצועית גדול מן המשחק בליגה המקומית. כעת כשהוא רחוק מאור הזרקורים ועסוק בהליך השיקום, בראון שמיעט לאורך השנים להתראיין ולדבר, מבקש לשלוח מסר מהלב. "אני מתגעגע לקהל ולאוהדי הפועל ומקווה שהם ישיגו את האליפות, אני מקווה שיזכרו אותי כשחקן שהיה שם בשביל האוהדים ובשביל חבריו למגרש, אבל יותר מכל פשוט אחד שאהב את המשחק והכדור הכתום".

בגיל 34 ולאחר פציעה לא פשוטה עולות בראש מחשבות על פרישה, על היום שאחרי?
"כן, בכל רגע, בכל יום אני חושב על פרישה. אני רוצה להיות מאמן וכולם אומרים לי שלהיות מאמן בישראל זה העתיד שלי, אבל אני לא יודע".

לאחר שבע שנים, הפרק של ג'ייקובן בראון עם הכדורסל הישראל הסתיים?"
אני רוצה להמשיך לשחק ואשמח לחזור לישראל לעוד עונה או שתיים, לספק לאוהדים הופעת פרידה. אני מתגעגע מאוד לפרקט ולמשחק בכל יום שעובר".

בכנות, אתה חושב לפעמים לאן יכולה הייתה הקריירה שלך להגיע אלמלא הפציעות?

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"לא, אני לא חושב ככה ולא חשבתי על זה עד היום. בכל משחק אני משחק הכי חזק שאני יכול מבלי לפחד מההשלכות".