לורנזו בראון חזר לעונה הזו בגדול. אחרי ש"נעדר" כמעט עונה שלמה הוא בא בדיוק בזמן. זה התחיל במשחק הפלייאין מול באסקוניה והמשיך אתמול כשווייד בולדווין נעדר. לורנזו לא רק חזר לשחק טוב, הוא חזר להנהיג. הוא ניצח את המשחק.
פאו חזרה למשחק שהיה נראה גמור בגלל מנוחה הכרחית של בראון. מהרגע שחזר הוא היה שם עבור מכבי וכשזה הלך לסיום צמוד הוא ידע לקחת על עצמו את המשחק, סחט את העבירה הקריטית, קלע פעמיים והחזיר למכבי משחק שכמעט ברח לה.
ייתכן מאוד שהוא לא יהיה בעונה הבאה, אבל הוא רוצה לעשות את זה כשהוא מותיר חותם גדול. זו היתה ההשתלטות הגדולה של בראון על המשחק בחלק האחרון שלו כאילו ביקש לשלוח מסר למי שפקפק בכך שהוא יכול להנהיג.
מכבי תל אביב מצליחה לנצח בלי וויד בולדווין ושוברת עוד שיא בעונה הזו. זה היה מחסום פסיכולוגי ומקצועי ענק למכבי. היא חסרה את השחקן הכי טוב שלה ומועמד למצטיין של היורוליג העונה. מכבי, שהתגברה על כל מכשול, התגברה גם על המכשול הזה כשהיא מוכיחה אופי בסיום כשכל הלחץ היה עליה עם איבוד ההפרש.
הגיבור השני של המשחק היה ג'וש ניבו. לא רק בגלל שהוא העלים את מתיאס לסור, אלא בעיקר בגלל שהשתלט על כדור הביניים הקריטי שאיפשר את המהלך האחרון של מכבי. עוד אחד שכנראה לא יהיה צהוב בעונה הבאה אבל רוצה לצאת עם היסטוריה.
40 דקות מפיינל פור, אבל זה רחוק מלהיות גמור. זה נראה שזה יהיה עוד מבחן גדול כדי לא לשוב לאתונה. זה יהיה עוד מבחן אופי וכנראה שוב בלי בולדווין. לא גמור, אבל בעונה הזו לא נופתע אם תחזור מחר לפיינל פור אחרי עשור.
