הוא פותח את השיחה בעברית ומסביר שאם רק היה לו יותר עם מי לדבר את השפה הוא היה שולט בה מצוין, זאת למרות שכבר עברו יותר מ-20 שנה מאז פרש מכדורסל ועזב את ארץ הקודש. מדור ״איפה הייתם ומה עשיתם״ של "ישראל היום" עולה היום עם כתבה מספר 3 בסדרה והפעם הזרקור הוא על אנדרו קנדי, אחד הזרים הגדולים והזכורים ששיחקו כאן ואחד הסמלים של הפועל גליל עליון.
ראיון עם מיקי ברקוביץ | משה בן שמחון
הוא שיחק בישראל 11 עונות, שש מהן בגליל כשגולת הכותרת היא כמובן האליפות ההיסטורית בעונת 1992/1993. קנדי מוביל את רשימת מלך הסלים של הזרים בכל הזמנים עם 5,100 נקודות ב-249 משחקים, הוא העביר כמעט את כל הקריירה שלו בישראל וב-2002 בגיל 36 הוא פרש. כעת הוא בן 58 ומתגורר בשיקגו.
אחרי הפרישה קנדי לא עזב את הכדורסל ומשמש כבר 16 שנה כסקאוט ב-NBA. הוא החל לעבוד בתפקיד ביוסטון רוקטס, משם עבר לפיניקס סאנס ובחמש השנים האחרונות הוא בוושינגטון וויזארדס, במדיה משחק דני אבדיה. קנדי מתמקד במציאת הכישרונות מהקולג'ים.
אנדרו, למה אתה סקאוט ולא מאמן?
"אני חושב שאין לי את הטמפרמנט להיות מאמן. מה שנותן לי הסיפוק זה לאתר שחקנים, למצוא את הכישרונות. לאתר את ויקטור וומבניאמה זה קל מאוד. האתגר הגדול הוא למצוא את אלה שמתחת לרדאר. אלה שפחות מושכים תשומת לב, אבל עם עבודה נכונה ושיפור החולשות יכולים להיהפך לשחקנים טובים״.
מה דעתך על דני אבדיה?
"לפני הכל הוא בחור נהדר. הוא מתקדם כל הזמן. הוא משפר את הקליעה והמסירה ונמצא בכיוון הנכון. היה לו את המשחק של ה-43 נקודות שאף אחד לא ציפה לו. אני מאוד שמח עם ההתקדמות שלו. הוא בחור צעיר שלפני הכל עובד מאוד קשה וצפוי לו עתיד מבריק. המטרה של המועדון היא להקיף אותו בכמה שיותר שחקנים טובים כדי שנהפוך לקבוצה מנצחת ומצליחה בעתיד״.
קנדי הוא לא עוד זר שעבר כאן, אלא הפך במשך שנים לאדם אהוב מאוד בקרב חובבי הכדורגל במדינה. "ישראל היא חלק ממני. זו מדינה שנתנה לי הרבה אהבה. אני יודע שהמדינה עוברת ימים קשים ואני מקווה שבקרוב מאוד הכל יחזור לנורמליות. יש לי הרבה חברים בישראל ביניהם עידו קוז׳יקרו, גור שלף, ואני גם בקשר טוב עם אנתוני פארקר ודרק שארפ. אני עוקב כל הזמן אחרי מה שקורה בישראל ואני מתפלל שהכל יחזור להיות טוב״.
שש שנים היית בגליל.
"זה מקום מיוחד עם אנשים מיוחדים והאווירה מיוחדת. בגליל שיחקו הרבה שחקנים גדולים והרבה שחקנים התחילו שם את דרכם לצמרת".
כשמדברים עם קנדי אי אפשר שלא להתעכב על האליפות עם גליל ב-1993, אז הקבוצה שברה רצף של 23 אליפויות רצופות של מכבי תל אביב. "לפני הכל זו היתה הנאה גדולה לשחק בקבוצה הזו. הסמל שלה היה חוסר אנוכיות. פיני גרשון הוא מאמן שהקדים את זמנו. הוא אישיות וידע להוציא מאיתנו את כל מה שיש בנו.
"מהיום הראשון הוא החדיר בנו אמונה שנהיה אלופים. שיחקנו כדורסל הפוך עם הגבוהים שקולעים לשלוש וקבוצות לא ידעו להסתדר איתנו. אהבנו לשחק ביחד וידענו להוציא אחד מהשני את המיטב. לא היה אגו בקבוצה הזו. הבאנו הרבה גאווה".
