השעייתם של אקסבייר מנפורד מהפועל תל אביב ודיישון בוקר מהפועל אילת על ידי הסוכנות הישראלית למניעת סימום בספורט בשל הימצאות שרידים של שימוש בחומר הקנאביס בגופם העלה מחדש את הדיון הציבורי סביב היקף הבדיקות והשימוש בחומרים אסורים בספורט הישראלי.
לאורך השנים זכתה ובצדק הליגה הישראלית לתדמית של ליגה חופשיה מבדיקות סמים, דבר שהקל על לא מעט ספורטאים ששיחקו בה. תדמית זו התקבלה בצדק ונגרמה בשל תקצוב נמוך על ידי משרד הספורט שמנע מן הסוכנות הישראלית לבצע בדיקות נרחבות בכדורסל, הפך את היקף הבדיקות למזערי ואת הסיכוי להיתפס לאפסי, ועל כן עד היום כל ספורטאי שנתפס מהווה מקרה מפתיע. בדיקה מדוקדקת בדוחות השנתיים של הסוכנות מגלה את התמונה העגומה ומספרת את הסיפור, כמה שחקני כדורסל בכל הליגות המקצועניות שפועלות בישראל נבדקו בכל אחת מארבע השנים הקלנדריות האחרונות?
שנה קלנדרית ומספר בדיקות של שחקני כדורסל
2020 - 16
2021 - 30
2022 - 33
2023 - 57
בשנה האחרונה עלה תקציב הסוכנות, מה שאפשר לה להגדיל את היקף פעילותה. אם בשנת 2021 כולה נבדקו 16 שחקני כדורסל לאורך כל השנה הקלנדרית, בשנת 2023 עלה המספר ל-57 בדיקות בשנה, נתון נמוך ביחס לשאר הליגות המקצועניות.
אם נחשב את כמות הבדיקות ביחס לשלוש הליגות הבכירות בישראל – ליגת העל לגברים, הליגה הלאומית וליגת העל לנשים, נקבל תוצאה של 57 בדיקות שצריכות להתחלק במקרה הטוב בשנת שיא ל-36 קבוצות בשנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו