כשאתה נותן את המפתחות של הקבוצה שלך לג׳ייקובן בראון, זה הליכה על חבל דק. נכון, על האיכויות והמנהיגות של הגארד בן ה-33 אין הרבה להוסיף. העניין הוא שהרכז של הפועל תל אביב פגיע ופציע, ולא נדיר לראות אותו מחמיץ משחקים. התלות של האדומים בבראון גדולה, וגם הם יודעים שללכת לעונה כל כך יומרנית עם הסתמכות כמעט טוטאלית עליו זה סיכון גדול, אולי גדול מדי. והתלות הזאת הולידה צורך בגיבוי, בדיוק לאותם משחקים הבן בראון יעדר, והיום הודיעה הקבוצה על החתמתו גיבוי משובח ביותר, הרכז האמריקני וויל קאמניגס.
אם יש הגדרה לשחקן מוכח אז זה וויל קאמינגס. כמעט בכל מקום שהיה זה נגמר בתארים והישגים קבוצתיים ובתארים אישיים. מדובר באחד השחקנים שעשו הכי הרבה במפעלים המשניים של אירופה ולא הגיע ליורוליג.
קאמינגס הטביע חותם בכל מקום שהיה, כמעט כל מה שנגע בו הפך זהב. יש תואר אירופי - יורוקאפ עם דרושפאקה, מפעל בו הוא לקח גם את לוקומוטיב קובאן ומטרופוליטנס עד לרבע הגמר. ברמה האישית הוא זכה בתואר מלך הסלים ביוון כששיחק באריס סלוניקי, שחקן העונה בגרמניה במדי אולדנבורג, ואף נכנס לחמישית העונה ביורוקאפ במדי מטרופוליטנס
קאמינגס בן ה-31 (1.88) הוא רכז וסקורר. הוא מייצר לאחרים, אבל ממקד הגנות בגלל יכולתו לצבור נקודות, בין אם בשלשות ובין אם בחדירות לסל., הוא מנוסה ומכיר את הכדורסל האירופי לפני ולפנים. הוא יוכל לגבות את בראון אבל גם לשחק לצידו. על פניו, נראה כמו רכש מושלם, אך עם כמה הסתייגויות שנביא בהמשך.
מעבר לכך, למקום ובעיקר לזמן, יש משמעות. הגעה של שחקן בדרג הזה ובאיכות הזו בזמן הזה היא משימה קשה. בגלל המלחמה שחקנים לא רוצים להגיע והיו קבוצות שהתפשרו. אך במקרה שלו לא מדובר בפשרה כלל.
במהלך הקריירה שלו, קאמינגס נקשר בעקיפין לישראל, הוא שיחק תחת דיוויד בלאט בדרושאפקה, שם חלק חדר הלבשה עם סקוטי ווילבקין. וכשהיה במטרופוליטנס שיחק לצידו של תומר גינת, חברו החדש - ישן לקבוצה. איתם יחד שיחק גם ג'ורדן מקריי.
אבל לא הכל ורוד, ויש גם שאלות שמרחפות באוויר. הראשונה היא השחרור ממלבורן האוסטרלית שם פתח את העונה. היכולת על המגרש, כרגיל, הייתה טובה (כמעט 15 נקודות למשחק), אבל השחרור נבע מסיבות התנהגותיות. על פי מספר פרסומים באוסטרליה, השחקן לא טרח להגיע לפעילויות של הקבוצה מחוץ לפרקט. במילים אחרות לא היה מודע למחויבותיו, או שאולי לא התחבר חברתית ״עד שלמאמן נמאס״, נכתב שם.
קאמינגס היה דומיננטי בכל מקום אליו הגיע, הוא היה המנהיג והאיש שעל פיו יישק דבר. אל במקרה של הפועל תל אביב יש כבר איש כזה, ג'ייקובן בראון שמו, והוא מגיע כגיבוי שלו. והשאלה היא איך יתרגל למעמדו החדש והאם צמד הגארדים המוכשר יחיו בשלום האחד עם השני.
