אלבה ברלין ידועה כחממה לשחקנים צעירים ומוכשרים שרוצים להתקדם ולהגיע לרמת יורוליג. שחקנים רבים עברו בשורות הקבוצה הגרמנית בשנים האחרונות, כולל תמיר בלאט ויובל זוסמן. הערב (חמישי, 21:05) יפגוש בלאט את קבוצתו הקודמת, לראשונה מאז עזב, ואנחנו ניצלנו את ההזדמנות כדי לתפוס פה בבלגרד את המנהל המקצועי של אלבה, הימאר אוחדה הספרדי, שמסכם לראשונה את התקופה של שני הישראלים בקבוצתו.
"יובל ותמיר היו מצוינים כאן", הוא פותח את הראיון ל"ישראל היום" בשטף ספרדי אופייני. "יובל הגיע מתוך סיטואציה שהוא היה קצת מאחורה ברוטציה ולא שיחק הרבה במכבי. כאן היה לו תפקיד גדול יותר, הוא היה מצוין אצלנו כי הוא הראה שהוא יכול לשחק ברמת יורוליג. הוא היה יציב והשתפר הרבה, הוא זרק והיה מוכשר מאוד התקפית. הוא היה כבר שחקן הגנה מצוין מהרמה הגבוהה ביותר, ופה הוא השתפר גם בהתקפה.
"עם תמיר זה היה הימור קצת יותר גדול כי הוא קצת יותר נמוך מהממוצע והיו לו קצת חסרונות הגנתיים בעבר. היו אנשים עם ספקות וגם אני חששתי קצת וחיכיתי לראות אם הוא יכול לשחק ברמה הזאת של היורוליג, אבל אהבתי את ההתקדמות שלו ואת איך שהוא מסר ורץ את המגרש.
"היה לו קצת קשה בהתחלה, אבל הוא באמת השתפר המון. עבדו איתו המון על הגנה. עודד קטש, שאימן אותו גם לפני שהוא הגיע אלינו, אמר לנו שזה לא יאומן כמה שהוא טוב עכשיו. הוא הוכיח שהוא יכול לשחק ברמה הזאת. אהבתי את המשחק שלו ואני חושב שהם היו שמחים פה. כשהם עזבו, שניהם הודו על ההזדמנות ושבזכות זה הם יכלו להתקדם לחוזים גדולים יותר".
רציתם שהם יישארו בקיץ האחרון או שזו היתה החלטה שלכם לרענן את הסגל?
"הייתי מרוצה מהם והם היו שמחים פה. תמיר קיבל הזדמנות לשחק במכבי ומן הסתם זאת במה גדולה יותר וסיטואציה שהיה לו קשה להגיד לה לא, כי הוא כבר סירב להם קיץ לפני כן. הוא עבר לכאן כי הוא חשב שזה נכון לו ואני רציתי להשאיר אותו אבל הוא החליט להתקדם למקום אחר.
"עם יובל היה סיפור אחר. הייתי מרוצה ממנו, אבל הייתי צריך לבנות את הסגל עם הגרמנים שאני צריך בגלל החוקים. רציתי לחכות לראות אם לואיס אולינדה חוזר או לא. בזמן הזה הייתה לו את האופציה בהפועל ירושלים ולמרות שהוא כן שקל להישאר, זה התאים לו יותר, גם ההצעה הכלכלית שם הייתה גדולה יותר, הם הוכיחו שהם רוצים אותו. רציתי שהוא יישאר והוא גם רצה לדעתי, אבל אנחנו קצת חיכינו באותו זמן לו הייתה לו הזדמנות טובה ופרויקט טוב למרות שזה לא יורוליג. הם רוצים לבנות משהו גדול והם משקיעים הרבה. אני מבין אותו לגמרי".
אתה חושב שהוא קיבל החלטה טובה לעבור מהיורוליג לליגת האלופות?
"על פניו אפשר לחשוב שאולי הוא היה צריך להישאר ביורוליג, אבל זה לא פשוט. מהצד שלי הייתי חייב לחכות ואם זה לא היה אולינדה, אז אולי יובל היה נשאר איתנו. אני מבין אותו כי היו לו ספקות ולא יכולתי להבטיח לו כלום באותו זמן. הם לחצו עליו ושכנעו אותו לחתום אצלם, אבל אני חושב שהוא במקום טוב. הוא יכול לחזור בעתיד ליורוליג. תמיר לא היה תחת חוזה ככה שלא יכולתי להגיד שום דבר, אבל יובל היה תחת חוזה, הפועל ירושלים שילמה את מה שהיתה צריכה לשלם, והסכמנו שיילך. אני יכול להגיד לך שהוא עובד קשה בצורה שלא תיאמן".
אחרי שסיימנו לדבר על התקופה של הישראלים באלבה, אנחנו עוברים להתעסק במשחק הערב בין מכבי ת"א לקבוצה הגרמנית. בשל המלחמה, המשחק ייערך באולם הפיוניר כשביציעים יהיו נוכחים אולי כמה עשרות צופים, ביניהם קרובי משפחה, מעט ישראלים המתגוררים בבלגרד ועוד מוזמנים מקומיים. רחוק שנות אור מהיכל מנורה מלא וגדוש בכ-11,000 צופים.
"אני רוצה קודם כל לדבר על הצד המקצועי", מדגיש אוחדה. "במצב נורמלי זה היה דבר טוב עבורנו, כי אנחנו יודעים כמה חזק האוהדים של מכבי דוחפים את הקבוצה וכמה לחץ הם שמים על היריבה. הם צועקים ושרים כל המשחק עם אולם מלא. סופר קשה שם. זה יתרון במצב רגיל, אבל בסיטואציה שלנו אני חושב שזה לא משנה אם יש או אין אוהדים. זה יהיה משחק קשה מאוד בשבילנו ואני לא בטוח איך נעמוד ברמה. חסרים לנו שחקני חמישיה וזה יותר מדי. לא תהיה סיטואציה שנוכל להתחרות בהם לדעתי, אבל אין ספק שזה חסרון בשבילם שאין אוהדים".
אוחדה מתייחס למכת הפציעות החריגה של קבוצתו שתגיע למשחק ללא סטרלינג בראון, מרכוס אריקסן, ג'סטין בין ושחקנים מרכזיים נוספים. בנשימה אחת מבקש הספרדי להביע הזדהות עם ישראל על המצב הקשה בו היא נמצאת.
"אחרי מה שקרה, הדחף הראשוני שלי היה להתקשר לתמיר ויובל ולוודא שהם בסדר", הוא מספר. "לצערנו המצב נהיה גרוע יותר ויותר. זאת סיטואציה נוראית. מצד אחד אנחנו כאילו ממשיכים בחיים נורמליים, אבל אנחנו חושבים על זה כל הזמן. אני לא יכול לדמיין כמה זה קשה למי שמעורב, ואני כואב את מה שקרה".
לסיום אני שואל את אוחדה על הביקורות לפיהן אלבה ברלין לא מנסה להיות קבוצה מספיק תחרותית, אלא מתרכזת בכדורסל שמח והתקפי לצד פיתוח שחקנים. הוא כאילו חיכה לשאלה ושמח להסביר את הפילוסופיה לפיה המועדון מתנהל. והאמת, יש משהו בדבריו.
"צריך להיות מציאותיים. לא התקציב הגדול תמיד מנצח, אבל מי שיש לו הרבה כסף הוא בעל אמצעים לנצח. יש לנו את התקציב הכי נמוך ביורוליג, וככה קשה מאוד לזכות ביורוליג. לכן אנחנו משקיעים הרבה מאמץ באיך אנחנו משחקים, בגידול שחקנים ובהתפתחות מדורגת. למשל בליגה הגרמנית זכינו שלוש פעמים ברציפות עד העונה האחרונה וכן בכמה גביעים בשנים האחרונות. אנחנו כמובן מנסים לנצח, אבל אנחנו לא רוצים לעשות את זה תוך כדי הקרבת הערכים שלנו. אם שחקן צריך זמן כדי להשתפר ולעזור לנו אנחנו סבלניים. אנחנו מפתחים שחקנים כדי שיוכלו להיות תחרותיים גם בעוד כמה חודשים, לכן אנחנו משקיעים הרבה בפיתוח.
"אנחנו גדלים לאט. זאת השנה החמישית ברציפות שאנחנו ביורוליג. כשהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה התרחשה לקחו לנו ניצחונות שהיו יכולים לעזור לנו להגיע לפלייאוף. תסתכל ותראה שאנחנו עם התקציב הכי נמוך, אבל אף פעם לא סיימנו אחרונים. פנאתינייקוס סיימו שלוש פעמים מאחורינו, גם וילרבאן וקבוצות אחרות. אנשים חושבים 'היי, הם לא רוצים לנצח', אבל לא נכון. הפוך לגמרי. אם תראה את המשחקים שלנו אנחנו תמיד תחרותיים עד הסוף. וכן, לפעמים אנחנו מפסידים ב-30, אבל זה קורה לכל קבוצה. גם למכבי זה קרה השבוע. כרגע אנחנו בלי שחקני חמישיה אז קשה להתחרות כמו שצריך, אבל במצב נורמלי אנחנו תמיד נלחמים עד הסוף. יש לנו גישה שונה ואני חושב שזה טוב לאוהדים כי זאת גישה טובה וזאת דרך טובה לפתח שחקנים. אני חושב שזה דבר טוב גם ליורוליג".
"מי שבודק את מאזן הניצחונות הכללי שלנו רואה שאנחנו מתקדמים כמעט בכל עונה. קבוצות אחרות כמו ברצלונה יכולות להפסיד מיליונים בכל שנה, אנחנו לא יכולים לזרוק כסף. אנחנו משתמשים במה שיש לנו. עכשיו מדברים על להכניס קבוצה מדובאי ליורוליג. על פניו זה יכול להיות דבר טוב, אבל אם הם ישלמו שני מיליון דולר לכל שחקן זה יכול לגרום בעיה לשאר הקבוצות. צריך למצוא איזון, וזה מה שאנחנו עושים. אנחנו רוצים יום אחד להיות קבוצת פלייאוף, ויש לנו תוכנית מסודרת בדרך לשם".
