עונת הכדורסל החדשה שתיפתח השבוע תציג לראווה לא רק שתי עולות חדשות - מכבי ר"ג והפועל עפולה - אלא גם שני שופטים חדשים שיעלו לראשונה לליגת העל וייכנסו לסבב השופטים הבכיר: אליאס אבו ערב וסעיד חורי. צמד השופטים המבטיחים רושמים למעשה היסטוריה קטנה בספרי הליגה ויהיו לשני השופטים הערבים היחידים בליגה הבכירה, הראשונים בליגת העל מאז שנת 2000.
בראיון מיוחד ל"ישראל היום" לקראת פתיחת עונת 2023/2024 מספרים אבו ערב וחורי על הדרך הארוכה בדרך לליגה הראשונה, החלומות לעתיד, ההתרגשות והלחץ, החיים כשופט כדורסל, התמיכה מהבית ותחושת השליחות שמלווה אותם.
"עבורי המשחק הראשון ששפטתי בגביע ווינר היה התגשמות של החלום הכי גדול שלי", משתף חורי, בן 24 מנצרת, סטודנט להנדסת אלקטרוניקה, שיסיים בקרוב את לימודיו.
"מאז שהתחלתי לשפוט השאיפה היתה להגיע לליגת העל, להגיע לפסגה, ואני שמח להיות שם. מזמן לא עבר עלי לילה שלא ישנתי טוב, וכך היה לפני המשחק הראשון שלי בגביע ווינר, חשבתי הרבה על המשחק שיהיה לי למחרת", מספר אליאס אבו ערב, בן 38, מנצרת, נשוי ואב לשניים. הוא עורך דין במקצועו, ומשמש גם שופט בינלאומי בכדורסל 3X3 ומגיע מבית עם רקע מפואר בכדורסל ובשיפוט. אביו, ג'וזף אבו ערב, היה לשופט האחרון מהמגזר בליגת העל, מעגל שנסגר על ידי בנו לאחר יותר משני עשורים.
עד כמה חזקים עומדים להיות הזיכרונות שלכם מהמשחק הראשון?
אליאס: "זוכרים היטב את המשחק הספציפי, את האולם שהיינו בו, הקבוצות ששיחקו והצוות שעבד יחד איתו. גם עוד כמה שנים טובות אזכור את המשחק הזה".
סעיד: "התרגשתי מאוד עד שריקת הפתיחה. זה משחק שאני אזכור, כמו שאת המשחק הראשון ששפטתי בליגה הלאומית לא אשכח. לכל שלב יש את ההתרגשות שלו".
בואו נחזור מעט אחורה, איך קיבלתם את ההחלטה להפוך להיות שופטי כדורסל?
אליאס: "אני נולדתי לעולם הזה, למשפחה של חולי כדורסל. אבי היה שופט ליגת העל עד לפני 20 שנה ועלה לליגת העל כבר ב־1984. כילד הייתי מקליט לאבי משחקים וגם הייתי מתלווה אליו למשחקים. בגיל צעיר התאהבתי במשחק, ואפילו שיחקתי תקופה, אך רק בגיל 24, אחרי שסיימתי תואר במשפטים, חלחלה בי ההבנה שאני רוצה לשפוט - ככה הגעתי לקורס שופטים".
סעיד: "התחלתי בכלל בלשחק כדורגל, אבל גדלתי ליד אולם כדורסל וכל היום היו משחקים שם. בהמשך הייתי יושב במזכירות, ואז התחלתי לשחק בעצמי. בגיל 16 השופטים שהכירו אותי דיברו איתי ושכנעו אותי ללכת לקורס שופטים. בתקופה ההיא לא היה דבר כזה בצפון אז נסעתי עד לבאר יעקב, שם גם פגשתי את אליאס שהיה החונך שלי בקורס".
בישראל שופטי הכדורסל, גם הבכירים והוותיקים שבהם, לא יכולים להתפרנס רק משיפוט ונאלצים לעבוד בעבודה נוספת במשרה מלאה. ועדיין, אף אחד מהם לא חושב לוותר על הריצה בערבים רבים במגרשים.
"אנשים חושבים שלהיות שופט כדורסל זה מקצוע קל, אבל זה ממש לא", מעיד חורי. גם אליאס אבו ערב מעיד: "קשה להיות במקצוע הזה אם אין לך תמיכה מהמשפחה כי השעות הן קשות והעבודה לא קלה. אתה הרבה שעות במגרשים, הרבה שעות בטלפונים וצריך להיות זמין.
"כל אחד מאיתנו עוסק בעוד עבודה בשעות היום. אנשים לא יודעים את זה. המקצוע הזה הוא כפוי טובה, תמיד אפשר להאשים את השופט, אבל כל אחד מאיתנו עובד קשה על מנת להצליח. אם אתה טועה - אתה לוקח את זה איתך הביתה, אתה לא מצליח לישון".
הרבה שנים לא היה שופט ערבי בליגת העל. למה זה לדעתכם?
אליאס: "כמו במגזר היהודי, גם במגזר הערבי הענף הכי פופולרי זה הכדורגל. בעצם, במגזר הערבי אולי יותר. פשוט לא היו שופטים עם פוטנציאל שקיבלו תמיכה, ולא היו מודלים לחיקוי. עדיין חסר ייצוג לשופטים ערבים, אנחנו רוצים לתת השראה לאנשים מהמגזר שרוצים להגיע לשיפוט".
סעיד: "יש היום הזדמנות. אין הבדלים בין יהודי לערבי, מי שטוב יגיע".
אתם מקווים להוביל שינוי, כדי שיהיו יותר שופטים מהמגזר?
אליאס: "בטח, זה לא יעצור אצלנו. אנחנו רוצים לעזור כמו שעזרנו לנו".
סעיד: "אני מנסה כל הזמן לשכנע אנשים להיכנס לעולם הזה".
המשפחה תמכה בקריירה שלכם?
אליאס: "אצלי זה לא היה מסובך. אני מרגיש שאני מגשים עכשיו את החלומות של אבא שלי דרכי".
סעיד: "בלי התמיכה של המשפחה לא יכולתי להיות כאן. אני לא הולך למשחק לפני שאני הולך לסבתא שלי לקבל את הברכה שלה".
