הפועל ירושלים סגרה השבוע את הסגל שלה עם החתמתו של מוריס אנדור. היא מציגה סגל עם הרבה עוצמה ועומק של קבוצת יורוליג. מצד שני למרות העלייה בתקציב הקולקטיב לפני הכל. הקו המנחה ברור: אין סופרסטארים נוצצים, אין שחקנים בעלי אגו גדול. הכל תואם בדיוק את השקפתו של המאמן אלכסנדר דז'יקיץ'.
ההנחה היא שירושלים במצב הכלכלי החדש שלה תחת מתן אדלסון, יכלה להוציא סכום גדול מאוד לפחות על שחקן אחד או שניים. העניין הוא שקו המחשבה בבניית הסגל מבחינת שכר השחקנים דומה למה שקורה מבחינה מקצועית - שמירה על איזון, לכן הסכומים גדלו, אבל לא ראינו חריגה עבור שחקן כזה או אחר.
מדובר בחבורה של שחקנים שמתאימים לתפיסה הקבוצתית של מאמנם הסרבי. הדבר השני שבולט: ״אין חורים בהגנה״, כולם שחקנים שהגנה אינה זרה להם וגם כאן זה כמובן הגישה של המאמן. בעונה שעברה ירושלים העמידה את קבוצת ההגנה הטובה ביותר שנראתה כאן מזה שנים, אז מה יהיה העונה כשעוד נוספו שחקני הגנה מעולים כמו יובל זוסמן, כריס ג׳ונסון ומוריס אנדור.
נתון בולט בבניית הסגל הוא ההמשכיות. למרות השדרוג הכלכלי לא הלכו כאן על בנייה מחדש ושמות מפוצצים. חלק גדול מהסגל שעשה גדולות בעונה שעברה קיבל את הקרדיט להמשיך. ספידי סמית למשל קיבל את המושכות גם לעונה הבאה ובבירה לא נפלו לפיתוי ללכת על שם גדול יותר בעמדה הכי חשובה על המגרש - הרכז.
השדרוג הגדול של ירושלים לעומת העונה שעברה הוא העומק. היא מחזיקה בסגל של 11 שחקנים בכירים עם עם כיסוי נרחב כמעט בכל עמדה וכשרוב השחקנים יכולים לשחק ביותר עמדה אחת. הבניה לעומק יוצרת סגל שמוכן לעונה ארוכה ומרובת עומסים. הכי מסקרן: באיזה יכולת ודומיננטיות נראה את יובל זוסמן שעושה קאמבק לכדורסל הישראלי?
ואיפה בכל זאת החסרונות או הנקודות הפגיעות בסגל של הקבוצה באדום? למרות העומק הרב אין מחליף טבעי לספידי סמית בעמדת הרכז. כל מחליף יהיה סוג של אלתור. נועם דוברת עשוי לסיים לקראת סוף השנה האזרחית את תקופת ההחלמה שלו אחרי פציעה קשה שעבר, וזה עשוי לעזור בגיבוי לסמית.
קאדין קרינגטון מגיע לעונה עם סימן שאלה האם יקבל אזרחות ומתי. אם לא יקבל עד תחילת העונה (וסביר להניח כי זה מה שיקרה) הקבוצה תצטרך לקבל החלטה. לרשום אותו כזר ואז לא יוכל לשנות מעמד במהלך העונה או להמתין עד מתן האזרחות ואז לרשום אותו כישראלי כשהמחיר הוא היעדרות מהליגה הישראלית בפתיחת העונה.
נקודה חשובה היא הקליעה מבחוץ. בערב נתון יש בקבוצה מספיק שחקנים שקולעים מחוץ לקשת. ירושלים יכולה כשהכל הולך להגיע בקלות למספר דו ספרתי של שלשות. העניין הוא שבסגל בזה אין שחקן אחד שהוא קלעי בהגדרה שלו. דוגמת סאסו סאלין מטנריפה - אחד שכל תפקידו הוא לשבור הגנות בקליעה מבחוץ.
בשורה התחתונה: מדובר על סגל עמוק וחזק, אך בהיעדר כוכב על ייתכן מחסור בשחקן שובר השוויון. השחקן שייקח את הקבוצה עליו ויכוח להיות מפתח לתארים. הסגל הזה מחפש את השחקן שיעשה הבדל כשצריך. כאן יכולה לבוא ההפתעה וזה יהיה דווקא ברינטון לאמר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו