"נבחרת היא התארגנות ספורטיבית לאומית, שבמסגרתה מתקבצים הספורטאים המצטיינים בענף ספורט מסוים ממדינת לאום שהם אזרחים שלה, ומתחרים במסגרות בינלאומיות שונות. הנבחרת משמשת חלון הראווה של מדינה וסמל ליוקרה לאומית".
נבחרת ישראל בכדורסל רחוקה שנות אור מההגדרה המילונית שלה. לראיה - הסגל שלה לטורניר טרום מוקדמות האולימפיאדה: שבעה מהשחקנים הכי בכירים שלה לא נמצאים בו. דני אבדיה, תומר גינת ונמרוד לוי אמנם עשו הכל כדי להגיע, אבל לגבי ארבעת האחרים יש סימן שאלה גדול.
ואלה לא רק תמיר בלאט, יובל זוסמן, רפי מנקו וג'ון דיברתולומיאו. למשימה הראשונה שלו כמאמן הנבחרת אריאל בית הלחמי מגיע עם הגב לקיר, בלי אפשרות בחירה אמיתית בין שחקנים.
גם עידן זלמנסון, נועם יעקב, אור קורנליוס ושון דאוסון לא עומדים לרשותו, כל אחד מסיבותיו. הארבעה האלה אמנם לא היו חלק משמעותי מהנבחרת בעבר, אבל לכל אחד מהם בהחלט יש מקום בסגל הנוכחי.
עוז בלייזר וגבי צ'אצ'אשוילי, שאפילו לא היו חלק מהסגל לאליפות אירופה האחרונה, הם שחקני חמישייה בסגל הנוכחי. ואפילו לא בעמדות הטבעיות שלהם, כי בסגל של נבחרת ישראל אין אף פורוורד מוביל.
נועם אביבי, ששיחק העונה בממוצע פחות מ־18 דקות באחת מהקבוצות החלשות בליגה, נראה היה כמו עוד שם שהשתחל לסגל הרחב בתחילת הקיץ, אבל במצב הנוכחי יש סיכוי שיקבל דקות בטורניר.
אני ממש לא מקטין את השחקנים שוויתרו על חופשת הקיץ שלהם והתייצבו לנבחרת, ואני מחזיק אצבעות שהם יצליחו לייצג אותנו בטורניר באסטוניה בכבוד. אבל הם ממש לא נבחרו - הם ברירת מחדל.
איגוד הכדורסל צריך לעשות בדק בית ולהבין איך הנבחרת שלו, חלון הראווה שלו, הפכה לדבר הכי פחות מעניין בקיץ הנוכחי.
והאמת, לא פלא שהקהל כבר לא מתעניין. כשצמד משחקי ההכנה נגד הונגריה ואיסלנד משודרים מזווית שעושה לצופה כאב ראש, גם מי שמאוד אוהב כדורסל כבר מעדיף לוותר על המשחק ולראות את נבחרת הנוער.
המשימה של בית הלחמי
המצב שאליו נקלע בית הלחמי אינו הוגן. הוא מקבל אמנם דור שחקנים מוכשר מתמיד עם ציפיות גבוהות במיוחד, אבל כזה שהחוויות האחרונות שלו במדים הלאומיים היו רעות במיוחד, וכמו שראינו בחלונות הנוכחי והקודם - כבר לא עושה מאמצים כדי ללבוש את החולצה הכחולה־לבנה ולייצג את המדינה.
בראיון ל"ישראל היום" בחודש פברואר האחרון אבדיה הודה כי ישמח לשחק תחת בית הלחמי, והסביר: "לדעתי, הדבר הכי חשוב זה שהמאמן יהיה מחובר לשחקנים ושהם ירצו לשחק תחתיו. שהשחקנים יהיו שמחים".
הדברים האלה שאמר אבדיה הם המשימה החשובה ביותר של בית הלחמי. המאמן החדש יצטרך קודם כל לשנות את האווירה שיש מסביב לנבחרת הבוגרת.
כשועל נבחרות ותיק, וכמי שמאמן באיגוד הכדורסל כבר שנים, בית הלחמי יודע את זה היטב, ובמסיבת העיתונאים שבה הוצג באופן רשמי הצהיר: "אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל קדימה בתקווה, ואני חושב שכל מי שהיה שותף לקיץ האחרון הסיק את המסקנות. אנחנו רוצים לראות את הנבחרת הרבה יותר מחוברת ומחויבת, ואנחנו נעשה את זה".
אסור להקטין את ההישגים של נבחרות הנוער בשנים האחרונות, כי בהחלט גדל בישראל דור כדורסל שלא היה כמותו. אבל בשורה התחתונה, ביורובאסקט האחרון של הגדולים לא הצלחנו להעפיל אפילו לשמינית הגמר, ועוד מאחד מהבתים הכי חלשים בטורניר.
על מנת שזה לא יקרה לנו שוב, צריך להתעורר - ומהר. בנבחרת ישראל צריכים לשחק השחקנים הכי טובים. בכל טורניר.
