המהלך האחרון במשחק מול טנריפה הערב (שישי) הראה מי זו הפועל ירושלים של העונה. ההגנה שהביאה את הקבוצה של אלכסנדר דז'יקיץ' למעמד, היא זו שהביאה אותה לגמר. כדור אחרון של טנריפה בידיים של אמן המאני טיים, מרסיליניו הוארטס, וירושלים עם מהלך הגנתי מושלם משיגה ניצחון.
זה סיפור העונה של ירושלים - יכולת הגנתית שלא נראתה במחוזותינו. קבוצת הגנה ברמה הכי גבוהה באירופה, לא רק בליגת האלופות. עוד לפני מהלך הניצחון, זה היה ניצחון טקטי. להוריד קבוצה של 82 נקודות לפחות מ-70 במשחק מכריע. ירושלים מומחית העונה בצמצום פערים דרך ההגנה, וכשזה מגיע למספרים שהיא רוצה, היא יכולה לנצח כל קבוצה. ירושלים ניצחה העונה שלוש פעמים את מכבי ת"א, קבוצת יורוליג בכירה, אבל הניצחון הזה הוא הגדול מכולם.
קצת פרופורציות
הקבוצה שירושלים ניצחה היא האלופה המכהנת של המפעל, זו הקבוצה הכי טובה בליגת האלופות מאז שהוקמה, מועדון שהיה במעמדים האלה ונמצא במקום הרביעי בליגה בספרד. זו קבוצה שיכולה לשחק ביורוליג ובלי לסיים במקומות האחרונים. לכל זה דז'יקיץ' מצאה פתרון, כמו שהוא מוצא פתרונות לכל דבר העונה. לדוגמא, גם הדברים שפחות שמדברים עליהם, כמו להאמין בשחקן לא נוצץ כמו סים סנדר-ונה, למרות הרבה גבות שהורמו לפני העונה ובמהלך העונה.
מאז 2016, המאזן של הישראליות במשחקי הכרעה מול הספרדיות היה 7:0. גם את המחסום הזה ירושלים שברה, וחזרה לגמר אירופי לראשונה מזה 19 שנים. ומה עוד מביא את ירושלים לגבהים האלה? קודם כל האופי. היא איבדה 15 נקודות יתרון וירדה למינוס 4. מתכון לשבירה. אבל ירושלים בנויה אחרת ויצאה מזה כמו גדולה.
ואי אפשר לא לדבר על קאדין קרינגטון. טנריפה קבוצה כמעט מושלמת, אבל אין לה שחקן שיכול לייצר נקודות כשהכל תקוע. קרינגטון הביא את ירושלים ל-15 הפרש, ואחר כך קלע את הסל המנצח ולא בפעם הראשונה העונה. קרינגטון הוא שובר שוויון.
