מהיום נוהל חורני: הדרך של מכבי תל אביב לפיינל פור

לחשוב רק קדימה
אל לה למכבי להתבשם מההפרש הגדול, אפילו לא מהניצחון עצמו. מרגע שנשמע הבאזר במשחק 4, המשחק הזה הפך להיסטוריה, וכל המועדון עובר לנוהל חורני שמרוכז אך ורק בניצחון במשחק 5 והעפלה לפיינל פור. כל פעולה שנעשית תהיה מוכוונת מטרה זו, כל החלטה שנלקחת מיועדת לייצר אופטימיזציה ויעילות כדי לשפר את הסיכויים, והעבודה העיקרית היא על המנטליות של ניצחון.

לדבר בהחלטיות ובתשוקה, ובלשון הווה: "מנצחים במונאקו", "עולים לפיינל פור". התוכן של ההכנה המקצועית והמנטלית ייאסף מהלמידה מארבעת המשחקים המוקדמים, וזה היופי של סדרות. כביכול נאמר כבר הכל, אבל כל משחק הוא עולם חדש. למרות שאף קבוצה לא ניצחה משחק 5 בחוץ בעידן הסדרות ביורוליג, יש למכבי סיכוי טוב להיות הראשונה.

משחק אלימינציה

מכבי עמדה אתמול (חמישי) עם הגב אל הקיר, במשחק שבו הפסד משמעותו סיום העונה. ליריבה היתה כרית נחיתה, עבור הצהובים זה היה לחיות או לחדול. האפשרות להפסיד ולא למות אכן גרמה לצרפתים להיכנע ברבע השלישי, אבל צריך גם אופי של ווינר לשחק עם הגב לקיר, לא לתת לחרדה להשתלט עליך, ולדעת ללכת עד הסוף. ומכבי עשתה זאת יפה עם רבע שני מהמם, ויש לה יתרון אחד מהותי על הצרפתים: היא כבר ניצחה משחק אלימינציה בסדרה, והיא כבר ניצחה בצרפת. בנוסף, היא תגיע צנועה ועדיין בעמדת אנדרדוג שטובה לה, ולא תיתן לתת המודע ללחוש לה שהיא טובה יותר, כמו אחרי משחק 1. מצב מנטלי מושלם לקראת משחק הכרעה.

המפתח: חמישייה מאוזנת

לאורך כל העונה ליווינו את הרכבת החמישיות של עודד קטש, עד שהוא הגיע לחמישייה הקלאסית והמאוזנת עם ג'ייק כהן בעמדה 4. לקראת המשחק האחרון הורגש הצורך בשינוי מסוים, אבל החילופים בתוך החמישייה היו שגויים, כי הם פגעו באיזון החשוב בין כוכבים לשחקני משנה. זה לא הענין הפרסונלי של הוצאתו של הגבוה הישראלי מהחמישייה, אלא העובדה שלא היה בה שחקן משלים אחד, והיא הזכירה את תקופת הנפל של לפני מרץ המשוגע. בפתיחת הרבע השני, המאמן הראה למידה חשובה והעלה חמישיה מאוזנת עם צמד JJ - ג'ון די וכהן, וההרכב הזה רץ 0:20 בארבע דקות (קצב של 200 נקודות למשחק), והכריע את ההתמודדות.

זוהי אולי הנקודה הכי קריטית לקראת משחק 5, וצריך להיזהר לא ליפול שוב בבור של "לשים הכי הרבה כישרון על המגרש": מכבי תלויה באיזון הזה ובחכמת המשחק של הצמד הזה. אחד מהם חייב להיות על המגרש בכל רגע. כעיקרון, מאמנים נוהגים ללכת במשחקי שיא על הדברים המוכרים שהביאו אותם למעמד. וזהו הגביע הקדוש של מכבי. לא לשנות.

מפתחות משנה

לרוץ לרוץ לרוץ: הכל התחיל ונגמר בריצה, וביכולת לייצר נקודות במתפרצות ובמעבר. העובדה שמכבי התעקשה לרוץ ולזרוק מוקדם איפשרה בעיקר ללורנזו לחזור להיות בראון. הוא חייב את המרווח מהמגן כדי לזהור, ומונאקו עשתה עבודה טובה במשחקים 2 ו-3 כדי להידבק אליו ולאמלל אותו. והנה, כשרצים הוא יכול להרגיש חופשי ומאושר, ובזכות הנעת הכדור לקלוע שלשות גם בקאץ' אנד שוט שמכניסות אותו לזון. האם לרוץ גם במשחק חוץ? בוודאי. ויותר מזה, מותר ללחוץ על כל המגרש כדי לייצר יותר כדורים.

מחפשים את וויד: בולדווין פוגע בעצמו עם ההתעסקות האישית בשיפוט, והוא חייב לעבור סשנים של ניהול כעסים ומיקוד במטרה. במשחק 4 הוא הגיע למצב בו ממש הפריע להתקדמות של הקבוצה, והשופטים כבר מודעים אליו וגם אם לא יחפשו אותו, יהיו עימו קצרי רוח. זה מביא אותו לקחת זריקות גרועות, לא לרדת להגנה ולייצר דה-מורליזציה. המספרים שלו עדיין טובים אבל קצת מרמים. זו בעיה רגשית ומנטלית שחייבת עבודה ספציפית.

המדדים שיכריעו: מספר השלשות הוא קריטי להצלחה של מכבי. אתמול זה היה 3-13 לטובתה, אבל זו לא חוכמה כי מונאקו פרשה באמצע המשחק. כאמור משחק הריצה יאפשר למכבי לזרוק יותר ולקלוע יותר. שחקן המפתח הוא ג'ורדן לויד, שהיה נפלא בניצחונות של הצרפתים וחלש בהפסדים. מייק ג'יימס יעשה את שלו, אבל המיקוד בלויד משבש את תכנית המשחק של אובראדוביץ'. ובסוף זה בעיקר פאנדאמנטאלז; היסודות הבסיסיים של הכדורסל יהיו חשובים מכל שפן אישי או טקטי. הקבוצות כבר מכירות הכל, עכשיו זה יכולת ביצוע וקור רוח.

להרגיש בבית: הקהל של מכבי הודה לה על עונה אירופית מרגשת, ועכשיו תורו להמשיך לתת לה חזרה. ההיכל במונאקו אינו ביתי במיוחד, לצרפתים אין קהל קשוח שיעביר את הצהובים את הגיהנום שהצרפתים עברו בתל אביב. להרגשה של לשחק מול הקהל שלך יש חשיבות עליונה, והאוהדים כבר ידעו להיות נוכחים וקולניים בשבוע שעבר. יאללה למטוסים.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

המשחק בירושלים כחזרה גנרלית: המשחק מול הפועל ירושלים ביום ראשון חייב לשמש חזרה גנרלית. ההתייחסות אליו צריכה להיות כאילו הוא משחק 5. אפשר כמובן לחלק דקות, אפשר להיזהר על פציעות, אבל להקפיד בו על חמישיות מאוזנות, לאזן את בולדווין ולראות שהוא בזון הנכון, לרוץ ולזרוק שלשות, ולהיות במצב מנטלי של ניצחון. זו הזדמנות מצוינת לתרגל את חווית מונאקו מול קבוצה מאוד דומה, לפחות הגנתית, ולתקן איזונים אחרונים לפני המלחמה הגדולה.