אחד הסיפורים המסקרנים של העונה בכדורסל הישראלי מגיע מכיוונה של עירוני נס ציונה המתחדשת. היא הרכיבה פאזל מסקרן במיוחד בקיץ, שכבר בשלב זה של העונה מספק לאוהדים בלב המושבה הרבה סיבות לשמחה ואופטימיות.
שיתוף הפעולה בין אלעד חסין, מאמן בעל טביעת עין מוכחת למציאת שחקנים זרים, לבין המועדון, שידע לטפח לאורך השנים שחקנים מוכשרים ולתת להם קרש קפיצה לרמות הגבוהות של הכדורסל, הוליד השנה סגל מעניין.
את החבורה הצעירה והתוססת מנהיג בדרכו הייחודית קפטן הקבוצה ג'רום מיינסי, אחד משני קפטנים זרים בלבד בליגה, שבגיל 34 ובקדנציה השנייה שלו בקבוצה הפך לאחד מסמלי המועדון הכתום.
רגע לפני שיפגוש הערב ברבע גמר המדינה את הפועל באר שבע/דימונה, התפנה הסנטר הוותיק להעניק ראיון בלעדי וגלוי לב ל"ישראל היום", שהפך במהרה לשיחה מרתקת שחצתה את גבולות הכדורסל והספורט, עם אחד השחקנים המיוחדים ששיחקו בארץ הקודש בעשור האחרון.
ג'רום, איך אתה מסכם את חצי העונה הראשונה של נס ציונה?
״מרגשת ומסקרת. נבנתה פה קבוצה צעירה שעוברת עדיין תהליך של לימוד, ולמרות פציעות, עליות ומורדות אנחנו נמצאים במקום טוב באופן כללי שמאפשר לנו להתחרות בצמרת".
שמח שהחלטת לחזור לקדנציה שנייה?
"כמובן, נס ציונה היא בית שני עבורי ככה שהחלטה הייתה קלה".
במה הקדנציה הזו שונה מהראשונה?
״בעונה הראשונה שלי הגעתי באמצע השנה וחוויתי אותה בעיקר כשנה של למידה. למדתי לראשונה על הכדורסל האירופאי. השנה אני מרגיש הרבה יותר בנוח ויודע למה לצפות. אני משתמש בניסיון שלי ומדריך את השחקנים שלנו שמשחקים פעם ראשונה מחוץ לארצות הברית ומנסה לעזור להם להתפתח״.
עד כה אתם הפתעת העונה, איך אתה מסביר את זה?
״עבורנו אנחנו לא הפתעה. הבנו כמה כישרון יש כאן ברגע שהתחלנו להתאמן בקיץ. אנחנו נמצאים רק באמצע הדרך ויש לנו עוד הרבה מטרות שאנחנו רוצים להשיג. יש לנו את הכישרון לנצח כל קבוצה. כשאנחנו משחקים טוב כקשה מאוד לנצח אותנו״.
יצאו השנה לא מעט סיפורים על בלאגן בחדר ההלבשה שלכם, מה קרה שם?
״זה חלק מתהליך הלמידה שלנו. בקבוצה עם הרבה אנשים חדשים ושונים אחד מהשני הדברים לא תמיד יתחברו בצורה חלקה, אבל בסופו של יום לכולנו יש מטרה משותפת והיא לנצח. אנחנו יודעים להתגבר על דברים ולהמשיך הלאה".
יש כאן השנה קבוצה צעירה, אתה רואה את עצמך על בתור המבוגר האחראי כמי שצריך להנהיג את הקבוצה?
״כן, אני חושב שכקפטן זה התפקיד שאני צריך למלא. יש לנו הרבה שחקנים מלהיבים שעושים דברים יוצאי דופן, אני עושה את הדברים הקטנים שלא רואים בסטטיסטיקה, אבל עוזרים להביא ניצחונות״.
פפפ
הסנטר (34, 2.08) ששיחק במועדון ב-2020/21, היה חלק משמעותי בזכייה ההיסטורית ביורופקאפ. לפני שנחת בלב המושבה העביר את כל הקריירה שלו בדרום ובמרכז אמריקה. בין היתר שיחק באסטודיאנטס, סאן לורנסו וקורדובה מארגנטינה, וגם בפלמנגו הברזילאית.
בפעם הקודמת שדיברת לפני משחק על תואר חזית שתזכו ביורופקאפ, מה אתה חוזה עכשיו?
״נעשה את את הכל בשביל לנסות לזכות בגביע, אני חולם לזכות בעוד תואר עם נס ציונה. אם אתה לא משחק בשביל לנצח ולזכות בתארים את בעסק הלא נכון״.
באופן אישי אתה אחד הסנטרים הטובים גם בגיל 34. איך אתה מסביר את זה?
״עבודה קשה ומשמעת, זה מה שעזר לי לשחק עד היום ולעשות קריירה ארוכה וזה מה שיעזור לי לשחק עוד עשר שנים קדימה״.
אתה רוצה להמשיך לשחק עוד עשור?
״אמשיך לשחק כל עוד אני יכול, אני מרגיש צעיר מיום ליום ולא מציב לעצמי תאריך סופי. אז כן, ארצה להמשיך לשחק עוד עשור אם אוכל״.
אתה מרגיש שפספסת אפשרות לעשות קריירה עוד יותר גדולה?
״היה לי מאוד טוב בדרום וצפון אמריקה, ולמרות שהיו לי הצעות מאירופה העדפתי לא לעזוב. לא רציתי לעזוב למקומות שנחשבים לגדולים יותר כי היה לי טוב איפה שהייתי וזה לא מובן מאליו עבורי. לפעמים הדשא של השכן נראה ירוק יותר אבל הוא לא באמת כזה.
"לאורך הקריירה שלי למדתי שאם טוב לי במקום מסוים אני צריך להישאר בו, כי מספיקה שנה אחת רעה בשביל להרוס את כל מסלול הקריירה. בתקופתי הכרתי את כולם בברזיל ובארגנטינה, הייתי שם עשור ולא הרגשתי צורך לעזוב. קראתי לעצמי המלך של דרום אמריקה״.
אתה מתחרט שלא יצאת לאירופה קודם?
״אני מאמין שכל דבר קורה מסיבה ובזמן הנכון ומשתדל שלא לחשוב או להתחרט על דברים שעשיתי או לא עשיתי לאורך הקריירה. החרטה היחידה שיש לי בראש היא לפעמים היא ׳מה היה קורה אילו הייתי יוצא לאירופה בגיל 25 ולא 32, למה לא יצאתי קודם״.
איך קרה שהעברת את כל הקריירה שלך שם?
״כשיצאתי מהמכללות הבנתי שאני רוצה לשחק כדורסל ברמות הגבוהות ביותר שאוכל לאורך כמה שיותר שנים. לא היו לי ציפיות או כיוון שכך תתפתח הקריירה שלי. פשוט עליתי על המטוס לארגנטינה עם ראש פתוח ודבר הוביל לדבר.
"רוב השחקנים לא זוכים לשחק כל כך הרבה שנים ככה שאני מרגיש בר מזל. במכללות לא שיחקתי כמעט, היו רגעים שחשבתי שבכלל לא אקבל הזדמנות להיות שחקן כדורסל מקצועי״.
מה תגיד לאנשים שמזלזלים בליגות של דרום אמריקה?
"הרמה גבוהה, אך לצערי יש סטיגמות על שחקנים שמשחקים שם ולכן חלקם לא זוכים לצאת משם. אנשים מדברים בלי לראות. אנחנו למשל בשנת 2014 פגשנו את מכבי תל אביב כקבוצה מדרום אמריקה וניצחנו אותה, זכינו בגביע הבין יבשתי. זה עד היום הזיכרון היה משמעותי בקריירה שלי. חגגנו את הניצחון הזה ברחובות ברזיל במשך שבוע שלם".
בגיל 34 אני מניח שעולות מחשבות על פרישה, מה תרצה לעשות ביום שאחרי?
"אני כאמור עדיין לא חושב על פרישה, כולי מרוכז בכדורסל. אני יודע שבעתיד ארצה לעזור לאנשים ולעזור להם, למדתי הרבה בשנים האחרונות על נוירולוגיה ואני חושב שהרבה ספורטאים יוכלו לקבל סיוע בזכות זה".
אתה דובר חמש שפות, איך העברית שלך?
"בשנה הראשונה שלי פה למדתי הרבה עברית, לצערי שכחתי חלק מאז אבל אני עדיין מבין. כשהמאמן צועק על השחקנים בעברית אני מבין".
יש עוד מקום שתרצה לשחק בו בעתיד?
"הייתי רוצה לשחק באפריקה, אבא שלי יליד גאנה והייתי רוצה לשחק שם כסגירת מעגל".
לסיום, היית רוצה להמשיך פה לעוד עונה?
״אני אוהב לשחק כאן אך אני יודע שזה גם עסק בסופו של יום, אם העתיד שלי הוא לחזור לכאן אני אשמח מאוד״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו