שיעור בכלכלה - תפוקה שולית פוחתת: גרסת מכבי תל אביב

הדבר הכמעט יחיד שאני זוכר מלימודי שני סמסטרים של כלכלה א' באוניברסיטת תל אביב עם רמי שלום הגאון, היה משפט השדות והתפוקה השולית הפוחתת:

"התפוקה השולית הפוחתת היא תופעה ידועה בעיקר במפעלים (וחוות חקלאיות). התופעה מתבטאת בכך שככל שאנו מוסיפים עוד ועוד עובדים, במצב הקיים של המפעל, תרומתם לגידול התפוקה במפעל הולכת וקטנה.

"במקרים קיצוניים תוספת העובדים רק גורמת נזק - תפוקה שולית שלילית. תופעות קיצוניות כאלה קורות כאשר קיימת צפיפות רבה במפעל. עובדים, שרובם בלתי מקצועיים, מסתובבים ללא השגחה ועושים שגיאות שגורמות לנזק.

צריך להדגיש שניתוח התופעה של תפוקה שולית פוחתת מתייחס למצב קיים במפעל, דהיינו: המפעל לא הגדיל את שטחו, לא קנה מכונות חדשות, לא הכשיר עובדים וכד".

ואני חוזר לסיום הטור על המשחק נגד פרטיזן ואמירתו של עודד קטש אחרי הניצחון ביום רביעי: "צריך לעבות את הסגל". למכבי יש דווקא יותר מדי שחקנים, שדורשים חילופים סוציאליים ולא מקצועיים, וקצת דורכים אחד לשני על הרגליים. למד להשתמש במה שיש לך ולא תזדקק למה שאין לך. ולהלן שלב ההוכחות.  

מכבי סיימה את שנת 2022 עם ארבעה ניצחונות מחמישה משחקים, כולל שני נצחונות חוץ במילאנו ובברלין, וניצחון בית מרשים על אלופת אירופה.

ואז הגיעה 2023, וויד בולדווין חזר לסגל, ומאז: תבוסה במדריד, רבע אחד טוב נגד פרטיזן, והפסד לקבוצה הגרועה ביורוליג תחת רצף של שישה הפסדים ובלי הקהל שלה. משחק מתנה.

זה מה שקרה לשחקנים שהובילו את מכבי "החדשה" בסוף הסיבוב הקודם: ירידה תלולה בכושר של בראון, ג'ון די נמחק, אדאמס נעלם, סורקין לא מזכיר את עצמו. וזה לא ממש בגלל בולדווין ישירות (האמת קצת ישירות בגלל אופיו הסוליסטי), אבל בעיקר כי הרוטציה המשומנת נפגעה, וכך כולם מספקים פחות תוצרת. תפוקה שולית פוחתת קלאסית.

דוגמאות: אוסטין הולינס בחור מקסים ומוכשר. אבל בשלוש הדקות שלו מכבי הפסידה ב-8 הפרש, שכללו בעיקר שלשה הזויה שהעיף בנגיעה הראשונה בכדור. מנקו ובעיקר היליארד בכלל לא שיחקו למרות שמכבי לא פגעה מהשלוש (חוץ הזון של קולסון). ג'ון די שיחק 4 דקות במחצית הראשונה ולא תרם כלום, אדאמס אותו דבר ב-6 דקות.

מכבי הפסידה את המשחק במחצית הראשונה על מזבח ההתעקשות של קטש על בולדווין, ובעיקר על הדקות המשותפות שלו עם בראון, שדה שאינו מניב תבואה כלל, שלא לומר שדה בור. החמישיה הראשונה היתה טובה עם חזרתו של ג'ייק כהן אליה, אבל בסביבות הדקה החמישית מתחיל הסבב הסוציאלי או אולי הבדיקה הקבועה "מי הגיע היום?", והמשחק הטוב מתפורר.  

השחקן החשוב ביותר של מכבי הוא מספר 15, וזה שפתח את העונה כשחקן ה 15 בסגל. ג'ייק כהן כמעט עבר לחולון בתחילת העונה, ואכל הרבה מרור במכבי בשנים האחרונות, כולל בריחה לגליציה לפני שנתיים.

הוא מאזן את כל הקבוצה, נותן תמיד באהבה את האקסטרה פס, ומושך את ההגנה מקו ה-3 – הוא סטרץ' 4 אמיתי ליד ניבו. בפתיחה הוא זה שבמו ידיו הכניס את קולסון לעניינים בשני אסיסטים מבריקים, ואפילו הרגיע את האקס דריק וויליאמס אחרי הטכני שלו.

כמה קלאס באפס מאמץ. החטאה אחת מסמרת שיער לא הצדיקה האת הייבוש המוגזם שלו. לא צריך שכולם יקלעו. ובדקות האחרונות כשהיה צריך גם שכל ולא רק שרירים, הוא לא הוריד טרנינג. אני מוכן לחתום שלו כהן היה משחק יותר, קולסון היה קולע 50 ומכבי היתה מנצחת. אבל הוא שיחק רק 7 וחצי דקות. מש"ל.

וגם לבולדווין עצמו יש חלק ברגרסיה. המשחק הסוליסטי שלו, בגיבוי מלא של קטש, לא משפר את הקבוצה ולא מקדם אותה. אסיסט אחד שהגיע שתי דקות לסיום. אפס מ-11 לשלוש בשני המשחקים האחרונים.

ההוראה הברורה של קטש חייבת להיות – לך לסל, אסור לך לזרוק שלשה, ועל כל זריקה אתה חייב גם מסירה אחת.

מכבי הולכת לקו הכי מעט ביורוליג (14 למשחק) ובמשחקים צמודים זה גורם דרמטי. גם בכדור האחרון ההוראה היתה חייבת להיות ללכת לטבעת ולהציא פאול, ולא זריקה קשה מחצי מרחק. למרות שהוא קולע אותן באחוזים טובים יחסית, אבל גם את הזריקה הקודמת שלו משם הוא החטיא, כמה שניות קודם, מה שנשכח בזכות התיקון של קולסון. דברים קטנים שמכריעים.

בונזי היה בזון מטורף ונדיר, אבל האמת ששלוש שלשות שלו בסיום היו בזריקות ייאוש לא מתוכננות, ובלעדיו מכבי היתה מפסידה בפער גדול יותר.

הוא אסף את הזריקות שלו די במקרה, בסוף ההתקפה כשהכדור הגיע אליו שלא דרך תרגיל או כוונה. הוא גם ממשיך עם ההתגרויות וההצגות הילדותיות, ופתאום חשבתי – אולי זה מה שמכניס אותו לזון? עדיין לא מוצדק וחייב להיפסק. לא כי מכבי תיענש, אלא כי זה לא מתאים לרמה ולמעמד.

מתחילת העונה קרו הרבה דברים טובים במכבי, והרבה עבודה טובה של עודד קטש. התייצבה אסטרטגיה קבוצתית – לחץ מצוין שמביא חטיפות ועיכובים ליריב, איזוריות ומצ' אפ שמניבות זריקות קשות, משחק ריצה שמייצר קצת סלים קלים.

יש פורטפוליו של יכולות קבוצתיות, ועכשיו צריך טקטיקה קבוצתית ואישית ספציפית לכל משחק. את מי סוגרים, ממי מונעים את הכדור בהגנה, על מי הולכים בהתקפה כשהוא חם, ובאיזה תרגיל מיוחד משתמשים. הקבוצה דורשת כיוונים ואיזונים עדינים, אבל כמו שעודד אמר בעצמו לגבי ההגנה: "לא שמרנו, לא הפרענו".

הסנדביץ' הכי אמריקני שיש הוא – BLT (בייקון, חסה עגבניה). אבל מכבי לא עשתה על בייקון סנדביץ', השאירה עליו שומר אחד, והוא פתח לה את התיאבון והמחשבה שהיא יכולה לנצח. ועד שכבר מכבי סגרה אותו נכון פעם אחת, וולטרס חדר ומצא את וויליאמס לסל הניצחון. נקמת האקסים.

אבל מכבי לא הפסידה שם, אלא הרבה לפני. והשחקן שבאמת עשה את ההבדל היה דווקא פאפאיאניס הענק בכמה מהלכים גדולים, שלמכבי לא היתה תשובה אליהם פשוט בגלל היעדר סנטימטרים. זה כבר קשור לבניית הקבוצה בקיץ, ולא נראה שאפשר לתקן, חוץ מיותר איזוריות צפופות.

מסקנות וכיווני פעולה: א. לשחרר עכשיו את הולינס והיליארד (חוזים מאוד יקרים, אפשר להציל הרבה כסף), ב. לדאוג שגייק כהן או ג'ון די תמיד על המגרש. ג. עד שלא יוכח אחרת, לשחק או עם בולדווין או עם בראון אבל לא עם שניהם.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

ועכשיו נראה איך הרגישו יפתח זיו ורפי מנקו עם האמירה על הסגל הרזה של המאמן שלהם. הרצליה באה ביום שני לשחזר את העונה הקודמת בגביע, והפועלים השחורים חוזרים לקדמת הבמה. רק שכבר דרכו להם לא רק על הרגליים, אלא גם על האגו. כל שדה צריך גם להשקות קצת.