1. עד כמה חמור מצבה של מכבי אפשר היה לראות באזור חדרי ההלבשה אחרי המשחק אתמול: העובדה שאף אחד לא היה בהלם, לא היה מופתע, לא נפל מהכיסא. מכבי נראית כמו מתאגרף שסופג וסופג ויודע שימשיך לספוג עד שיישמע הגונג. זאת לא קבוצה בהלם, זאת קבוצה במבוכה. מבוכה מעצמה. הבעיה היא שאף אחד לא יודע היכן תחתית הבאר - האם בשבוע הבא יגיע שפל חדש בדמות אי־זכייה בגביע?
זה המשיך (או התחיל) על הפרקט: מצד אחד אתה רואה חבורת שחקנים שרוצה, שבאמת נלחמת. מצד אחר - זאת חבורה שלא מסוגלת. זהו האבסורד הגדול של הקבוצה, שמראה עד כמה חמור המשבר שלה.
גם שני המומנטומים שהיו למכבי במשחק מול ניז'ני מדגימים את המשבר: את אף אחד מהם לא ידעה לנצל. להארכה הגיעה עם רוח גבית אדירה, וזה הספיק כדי לקלוע שלוש נק' בלבד בחמש דקות ולהפסיד לקבוצה שתקציבה הוא שמינית מזה של הצהובים. פעם היה צריך להיות ריאל מדריד, ברצלונה או צסק"א מוסקבה כדי להתגבר על מכבי, היום מספיק ניז'ני ומכבי חיפה.
המדהים מכולם - בעבר היתה הקבוצה סמל להתמודדות מוצלחת עם מצבי משבר ויכולת לגייס כוחות נפשיים ברגעי מצוקה. כל זה נעלם בעונה הכי גרועה בתולדותיה.

מכבי תל אביב. קבוצה במבוכה // צילום: אלן שיבר
2. מכבי מרוסקת מנטלית, אבל גם פיזית. שתי פציעות משמעותיות מאיימות גם על העתיד - בראיין רנדל רק חזר ושוב נפצע בשריר התאומים וייעדר כמה שבועות. דווין סמית' יסחב את שבוע הגביע ואז יצטרכו לקבל החלטות איך מטפלים בפציעת הברך שהוא גורר.
"אני מאוכזב מאוד", אמר סמית', שרק לפני שנתיים הניף עם מכבי את גביע היורוליג, "אסור לנו להיות יותר מדי בדאון, כי עוד יש לנו על מה לשחק. אנחנו מדוכדכים, אבל זה לא סוף העונה. יש מצבים כאלה, אתה לא תמיד יכול להיות הכי טוב. אנחנו חייבים לחזור להיות מה שהיינו. לא שיחקנו העונה את ה'כדורסל של מכבי', לא שיחקנו העונה עם התשוקה המפורסמת של מכבי. נצטרך להרים אחד את השני ולבוא בריכוז הכי גדול לגביע".
3. על הדרך מכבי גם "הסתבכה" עם האוהדים שלה. בנקודת הזמן הכי גרועה בעונה הגיעה מחאת האוהדים, שמבטיחה עוד לגדול בגלל הרמיזות על העלאה צפויה של מחירי המינויים. זה הביא לכך שבאחד המשחקים הכי חשובים העונה הקהל לא עודד ברבע הראשון. הקהל הצהוב כועס - מצד אחד הוא מקבל כל שבוע מפגן חולשה, ומצד אחר מבין שהוא עלול לשלם יותר בעונה הבאה (במכבי הודיעו שאין עדיין כל החלטה בנושא).
זה לא רק המחירים. הקהל מבין שיש סיבות ברורות למה שקיבל העונה. הוא גם שמע היטב שעם כל ההכאה על חטא של דיוויד פדרמן וההבטחות ל"12 שחקני יורוליג בעונה הבאה", אין הסקת מסקנות אמיתית. מי שבנה את הקבוצה ימשיך לבנות אותה בעונה הבאה.

סמית' (מימין): "אנחנו מדוכדכים, אבל זה לא סוף העונה" // צילום: אלן שיבר
הקהל לא טיפש. אחת השאלות המפוספסות במסיבת העיתונאים היתה על דרגאן בנדר. הצעיר הקרואטי לא אשם במצב, אבל מסמל אותו. פתאום הקהל רואה שבמשחק קריטי ז'אן טבק שולח אותו פעמיים לפרקט, והגיב בבוז. מה הרוויחה מכבי מכל הפארסה הזו שנקראת בנדר, עוד אחת משרשרת החלטות כושלת מבניית הקבוצה בקיץ, דרך הניסיונות הכושלים לתקן תוך כדי.
4. טבק נהנה מדבר אחד: העובדה שהוא המאמן השני של מכבי העונה ואותו כנראה כבר לא יחליפו. במציאות "רגילה" עם הליכה מכישלון לכישלון, הוא כבר היה משלם בכיסאו. התשלום שהוא כן שילם הוא הסיכוי שהיה ואבד להיות בקבוצה בעונה הבאה. "אם הייתי יודע שאלה יהיו התוצאות לא הייתי בא", אמר וחשף את התסכול הגדול שלו.
הדיבורים החוזרים ונישנים על הפציעות שלא איפשרו לקבוצה להתאמן כמו שצריך כבר נשמעים פאתטיים. משחק קריטי כזה ועוד בבית צריך לנצח בכל דרך שהיא. מכבי סיימה קמפיין יורוקאפ עם שני ניצחונות וארבעה הפסדים רצופים. הקרואטי במצוקה גדולה וזה ניכר בניהול המשחק שלו. המאמן שהיה אמור לקדם, לשפר ולהציל לא מצליח להשפיע על הקבוצה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו