1. עשרות אנשים עמדו בכניסה לאולם זיסמן בר"ג הערב, רובם בחולצות צהובות בוהקות, נרגשים ומצפים למשחק החמישי והמכריע בגמר הפלייאוף בין מכבי רמת חן למכבי אשדוד. האווירה הספורטיבית הנהדרת נמשכה גם בתוך האולם, שהיה מלא מפה לפה באוהדי שתי הקבוצות.
בתמורה חזו 1,200 הצופים באחד המשחקים הטובים ביותר שנראו השנה בליגה, שבסיומו גברה מכבי אשדוד 72:78 על מכבי רמת חן, סגרה 2:3 בסידרה וזכתה באליפות השלישית ברציפות, הרביעית של המועדון ובדאבל השני בהיסטוריה.
אשדוד הנחילה לרמת חן הפסד ביתי ראשון העונה, אחרי 16 ניצחונות רצופים, הפסד שכל רמת חן קיוותה שלא יגיע דווקא ביום הכי גדול של המועדון בשנים האחרונות. אמנם הקבוצה המצוינת של שירה העליון סיימה את הליגה במקום הראשון, אבל היא נכנעה לניסיון ולמסורת, גם אם לא רבת השנים, של אשדוד - הן בגמר פלייאוף והן בגמר הגביע לפני כחודשיים.
2. המשחק חולק לשתי מחציות. הראשונה היתה כל כולה של רמת חן, שפתחה את המשחק בהתלהבות רבה ובנחישות גדולה עוד יותר. רבקה גרדר וקיילה ת'ורונטון היו בכל מקום על הפרקט, כולל השתטחויות שמתאימות יותר למגרשי הכדוריד. רמת חן עלתה ל־2:9 מהיר, היתה ראשונה לכל כדור, ועל אף צמצום הפער על ידי אשדוד, סיימה את הרבע הראשון ביתרון 14:26. רמת חן לא הורידה את הרגל מהדוושה גם ברבע השני, ואחרי ארבע דקות עלתה ל־21:34 וליתרון שיא של 14 - 24:38. להפסקה היא ירדה ביתרון של 33:43.
המחצית השנייה היתה סיפור אחר לגמרי. בליץ של 0:10 מצד אשדוד נגס בהפרש של רמת חן, שהלך ופחת עד ליתרון הראשון במשחק של האורחות - 51:53. מכאן נע היתרון מצד לצד, עד ששתי הוותיקות של אשדוד - טנישה רייט ושי דורון - לקחו את המשחק על כתפיהן והובילו את הצהובות־כחולות לתואר נוסף.
3. לאורה גלזר, יו"ר רמת חן, יש את כמות הניסיון הגדולה ביותר בכדורסל הנשים בקבוצתה. אחרי כל כך הרבה שנים במועדון, לא היה אפשר שלא לגלות סימפתיה לדמעות שלה בסיום. אך למרות שקבוצתה סיימה את העונה כגיבורה הטרגית, אם היא תשכיל לשמור על התלכיד, בראשות העליון על הקווים ובתוספת שחקנית גבוהה, נראה שלרמת חן צפויים עוד ימים יפים.
בצד השני השמחה היתה גדולה, ובצדק. אשדוד עברה את אחת העונות ההפכפכות שלה - שינויי שחקניות רבים, הפסדים בליגה ומחסור ביתרון ביתיות בסדרות חצי וגמר הפלייאוף. את הכל היא צלחה בהצלחה מרובה, לא רק בגלל הניסיון של שחקניותיה; לא רק בגלל הספסל הארוך; ולא רק בגלל המאמן המצוין עדן ענבר - אלא בעיקר כי יש לה אופי של אלופה, כזו שלא ויתרה עד הסוף על הצלחת, שנשארת לשנה נוספת בארון של הקבוצה מעיר הנמל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
