הפועל חולון הגיעה לסדרה עם הפועל ירושלים ללא יתרון ביתיות וכשהמספרים נגדה: 3:0 עונתי מול הקבוצה מהבירה וניצחון חוץ אחד מ-17 המשחקים המשחקים מול יריבתה.
זו היתה אחת מהופעות השיא של שחקן בפלייאוף אי פעם. 40 נקודות, 8 שלשות, 9 אסיסטים, 7 ריבאונדים ומדד 49 נדיר.
הדבר היחיד שיכול ״לקלקל״ קצת לחולון את השמחה הוא שהמחיר שלו עלה אחרי המשחק הזה. חולון סימנה לעצמה מטרה עוד לפני המשחק להשאיר אותו אצלה ונתוני הפתיחה של המשא ומתן על החוזה החדש השתנו.
רגלנד הוא דוגמה קלאסית לאיך התנאים מסביב יכולים לשנות את השחקן. הוא פתח את העונה עם מאמן שלא התאים לו ועם שחקן שלא התאים על ידו. שני החילופים התאימו לו בול. גיא גודס במקום מאוריציו בוסקאליה וטיירוס מגי במקום סטיבן גריי.
התוצאה: במקום שחקן עם תרומה בינונית ומעט כבוי, קיבלנו אחרי השינויים שחקן דומיננטי מאוד שמשדר כלפיי חוץ הנאה ושמחה.
הוא הראשון שצריך לתת לו קרדיט על ההישג הגדול של עליית הקבוצה לפיינל פור גביע האלופות. הוא היה מלך האסיסטים של המפעל לפני מוסר ענק כנו מרסיליניו הוארטס.
בליגה שלנו הוא מוסר הכי הרבה אסיסטים יחסית לדקת משחק. כל קבוצה מצליחה צריכה מנהיג ורגלנד הוא זה שיושב על העמדה הזו בחולון.
גם את רבע הגמר פתחה ירושלים בהפסד ביתי, אבל הפעם הסיפור שונה. הפעם היריבה איכותית יותר מגלבוע. לנצח באולם בחולון זה לא קל כמו לנצח בגן נר והסדרה קצרה יותר (ברבע הגמר הטוב מ-5, בחצי הגמר הטוב מ-3)
בעוד חולון מתעלה בזמן הנכון כבר כמה פעמים העונה, הטיימינג של ירושלים העונה גרוע. האם המפספסת הסידרתית הזו, שבועטת בכל דלי אפשרי, עושה זאת שוב?
בכל צומת אפשרי העונה ירושלים פיספסה ואת הביתיות בפלייאוף היא הרוויחה רק כתוצאה מהניצחון המדהים של הפועל חיפה ביד אליהו על מכבי ת״א. יש לה הזדמנות אחת לשנות את הנתון הזה - לנצח בחולון ביום שני - אחרת זה נגמר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו