מורן סמואל
הוכיחה שהשמיים הם הגבול. סמואל // צילום: דטלב סייב
הבחירה של דין שמואל אלמס: לא קל להיות ספורטאי פראלימפי בכלל, אך בישראל זה קשה בהרבה מבמקומות אחרים. בזמן שמדינות מערביות רבות מעמידות את הספורטאים המופלאים הללו על ראש שמחתן, בישראל הם מופלים לעומת ה"רגילים". ובכל זאת, ההיסטוריה של הספורט הפראלימפי הישראלי מוכיחה שרק השמיים הם הגבול.
אחת שהוכיחה זאת בענק בעשור האחרון היא מורן סמואל, שהספיקה בעשור אחד בענף החתירה לזכות במדליית ארד אולימפית במקצה למרחק 1,000 מטרים במשחקי ריו 2016, ובלא פחות משש מדליות במקצים שונים באליפויות העולם. היקרה מכולן היא מדליית הזהב במקצה ל־1,000 מטרים במחוז סבואה שבצרפת ב־2015.
לינוי אשרם
קבלנית מדליות. אשרם // צילום: אי.פי.אי
הבחירה של דניאל לוי: מצחיק לחשוב שבשנת 2010 לינוי אשרם הייתה בסך הכל בת 10... אבל כשקריירת המתעמלת האומנותית נגמרת בגיל יחסית מוקדם, אפשר לומר כי אשרם נמצאת כעת בשיא הקריירה.
בעשור האחרון הגיעה אשרם להישגים מדהימים ויוצאי דופן בקנה מידה ישראלי. היא הצליחה לקטוף 11 מדליות מאליפויות העולם, שש מכסף וחמש מזהב, הוכתרה כסגנית אלופת העולם ב-2018 והקיץ הפכה לישראלית הראשונה שזכתה במדליה בתחרות הקרב-רב באליפות עולם, כאשר היא משיגה בקלילות את הקריטריון לאולימפיאדת טוקיו 2020. סבירות גבוהה שפתיחת העשור הבא תכתיר אותה, כבר בתחילתו, גם לספורטאית העשור הבא.
• איזה עשור היה לנו! היכנסו לעמוד המיוחד של "סיכום העשור"
• לא מסכימים עם הבחירות שלנו? בואו לבחור את אנשי ואירועי העשור שלכם
• חושבים שאתם יודעים כל מה שקרה בעשור האחרון? היכנסו לחידון העשור הענק
לונה צ'מטאי-סלפטר
גאווה ישראלית. צ'מטאי-סלפטר // צילום: GettyImages
הבחירה של אור קיש: האצנית הישראלית לונה צ'מטאי-סלפטר זכתה במרתון ברלין בשנת 2018, ובכך עשתה היסטוריה והפכה לספורטאית הראשונה מישראל שזוכה במדליית זהב בתחרות אירופית. בסיום המרוץ אמרה צ'מטאי כי "זהו כבוד גדול למדינה שלי, למשפחתי ועבור כל העבודה הקשה שאני עושה בשביל עצמי".
את האצנית, שנולדה בקניה ועברה לישראל בשנת 2008 (כדי לעבוד בשגרירות בארץ!), גילה מאמן ריצה בשם דן סלפטר, שלימים הפך לבעלה. הוא פשוט ראה אותה רצה להנאתה בפארק.
סיפורה של לונה הוא תמצית הישראליות. הכבוד שהביאה לארצנו, למרות שלא נולדה כאן, הוא חלק מהסיפור של המדינה הקטנה שמצליחה להגיע להישגים רבים בענפי ספורט רבים.
לי קורזיץ
התגברה על כל הכאבים. קורזיץ // צילום: אי.פי
הבחירה של אריה שמוקלר: לא כל ספורטאית זוכה לקחת ארבע אליפויות עולם, מתוכן שלוש ברצף, כשברוב הזמן הגוף פשוט מתקשה לתפקד, ולמעשה נמצא על סף קריסה מתמדת.
חמש שנים אחרי העמידה האחרונה על הפודיום, ההישגים של לי קורזיץ הפכו לחסרי תקדים בישראל לאחר שהתברר שכמעט לאורך כל הקריירה הגולשת הצליחה לנצח גם את גופה, כאשר נאלצה להתמודד עם מחלת דם כרונית שהובילה אותה לאשפוזים ארוכים וניתוח נדיר שלא בדיוק הצליח.
אבל עמוק עמוק בין הגלים, לי דווקא הצליחה להסתיר מצוין את הכאב הלא אנושי, המשיכה לחיות על משככי כאבים באימונים וכמעט הצליחה להשיג מדליה למזכרת בלונדון. למרות תחושת ההחמצה שמלווה אותה מאז 2012, כולם כבר מודעים לעובדה שלי קורזיץ היא ספורטאית חריגה בקנה מידה עולמי. רק בריאות.
ירדן ג'רבי
אלופה בזירה - ומחוץ לה. ג'רבי // צילום: רויטרס
הבחירה של לי רזניק: היא פרשה ב-2017 והיא עדיין הספורטאית הישראלית שהביאה הכי הרבה כבוד למדינת ישראל בעשור האחרון. את העשור המוצלח החלה ירדן ג'רבי ב-2012, עם סגנות באליפות אירופה. שנה לאחר מכן זכתה באליפות אירופה ובחודש מאי באותה שנה קבעה הישג שיא לספורטאי ישראלי כשהגיעה למקום הראשון בדירוג העולמי. היא נבחרה לג'ודוקא הטובה בעולם לשנת 2013 על ידי איגוד הג'ודו העולמי, והמשיכה במומנטום המצוין גם בשנה לאחר מכן כשסיימה כסגנית אלופת העולם.
ג'רבי נבחרה על ידי הוועד האולימפי בישראל לספורטאית השנה של ישראל ב-2013, 2014 ו-2016 – השנה שבה זכתה במדליית ארד באולימפיאדת ריו. בארון התארים שלה אפשר למצוא גם שתי מדליות ארד באליפויות אירופה ושמונה זכיות באליפות ישראל. את המדלייה מריו מכרה במכירה פומבית תמורת קרוב ל-200 אלף שקל, כדי לתרום את הסכום למחלקה לילדים חולי סרטן בבית החולים איכילוב. אלופה כבר אמרנו?
הבחירה של אלי שטרן: ירדן ג'רבי פיצחה את השיטה – עשור של פעילות ברמה המקצועית הגבוהה ביותר, השתלטות על המקום הראשון בעולם בקטגוריית משקל עד 63 ק"ג, מדליה אולימפית ופרישה מפוארת בדיוק בשיא. מי צריך יותר מזה?
אחרי שהפכה לג'ודוקא הישראלית הראשונה שזוכה בזהב באליפות העולם בשנת 2013 וכפועל יוצא כבשה את המקום הראשון בדירוג העולמי, ג'רבי הגיעה למשחקים האולימפיים בריו בשנת 2016 ואחרי הפסד ברבע הגמר ליריבה מקומית ניצחה בבית הניחומים את מיקו טאשירה היפנית ועלתה על הפודיום האולימפי. כשהיא בת 28 בלבד ג'רבי תלתה את החליפה, פרשה ועברה להתמודד עם החיים עצמם והשאירה בהיסטוריה עשור מלא הישגיות ומקצוענות.
דניז חזניוק
נלחמת על עקרונותיה. חזניוק // צילום: Dacoucou, ויקיפדיה
הבחירה של שמוליק נמר: דירוג השיא של דניז חזניוק הוא 200 בעולם, לא משהו שיכניס אותה בעתיד לספרי ההיסטוריה. חזניוק היא מסוג הטניסאים שנאבקים על פרסים בטורנירים נידחים על מנת שיהיה להם איך לממן את המאמנים שלהם, את השבועות בדרכים, את חדרי המלונות הזולים. הכי רחוק מהמפעל היעיל שליווה את שחר פאר לכל מקום למשל.
קשה היה שלא להיות בעדה בריב המתוקשר שלה מול אותה פאר, כשחזניוק סיפרה על האפליה המכעיסה שיש באיגוד הטניס. לנבחרת ישראל היא עדיין לא מוזמנת בשל "שיקולים חברתיים", אבל אם אתם מחפשים ספורטאית עם עקרונות שנלחמת נגד האיגוד שלה ונגד כל הסיכויים על מנת להגשים את חלום הילדות שלה – חזניוק היא הבחירה הנכונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
