מרקוס בראון הוא אחד האמריקנים הטובים ביותר ששיחקו באירופה ב 25 השנים האחרונות. לאורך שנים נחשב לזר הטוב ביותר ביורוליג בזכות קליעה אבסולוטית מחוץ לקשת ויכולות התקפיות נהדרות - 15.3 נקודות ב 39.5 אחוזים לשלוש בממוצע במפעל.
את העונות הטובות ביותר בקריירה עשה במדי צסק"א מוסקבה בין השנים 2006-2004 אך לא זכה באליפות היורוליג. ב -NBA לעומת זאת לא הטביע חותם, ושותף ב 27 משחקים בלבד במדי פורטלנד ודטרויט.
בתחילת העשור הקודם פרש ממשחק פעיל, ומאז עבד כעוזר מאמן וכמאמן ראשי בליגת התיכונים בארה"ב. כיום הוא משמש עוזר מאמן במכללת מארי סטייט, שבמדיה גם שיחק במשך 4 שנים ואף זכה לכבוד מיוחד כאשר "הפרישו" את הגופייה שלו (מספר 5).
"אחרי שפרשתי לקחתי שנה אחת חופש ונהניתי עם המשפחה", סיפר השבוע בראון ל"ישראל היום" בראיון בלעדי מביתו שבקנטאקי. "אבל רציתי להמשיך בכדורסל גם אחרי הפרישה, ואימון הוא דרך טובה עבורי. אני עוזר היום לשחקנים צעירים להשתפר ולה תקדם, וזה ממלא אותי בתחושה טובה".
מה הסוד שהופך שחקן לקלע טוב
"יש כמה דברים שמשפיעים וחשובים לקלע. קואורדינציית עין יד, איזון, יציבות וקשיחות מנטלית. אתה צריך להיות בטוח בקליעה שלך ולעבוד כל הזמן כדי לשפר אותה".
לדעתך סטף קרי הוא הקלעי הטוב בהיסטוריה?
"יכול להיות שכן. היכולת לתפוס ולזרוק מיד, לצאת מחסימות, לקלוע אחרי פיק-אנד-רול, אני לא מכיר הרבה שחקנים במהלך השנים שעשו את זה ברמה כל כך גבוהה ובצורה עקבית כמו שהוא עושה את זה. סטף איש של עבודה. הוא משתפר כל שנה וזה מרשים מאוד. הוא בוודאי אחד הכי טובים שהיו ורואים את זה גם בסטטיסטיקה".
אם היית משחק בימים אלה היית מצליח יותר באן.בי.אי?
"בוודאות. היום האן.בי.אי זה בעיקר משחק של התקפה. אסור לגעת בשחקנים, כולם זורקים שלשות. המשחק השתנה ואני מאמין שזה מתאים מאוד לסגנון המשחק שלי והייתי מוצא מקום טוב בליגה".
מי השומר הכי טוב ששיחק מולך?
"היו לי קרבות פארקר, שארפ, ואנטרפול ודיאמנטידיס, אבל שחקן ההגנה היחיד שבאמת יכול היה לשמור עליי זה אני. אני השומר הכי טוב ששיחקתי איתו. ברגע שהייתי מגיע מוכן פיזית ומנטאלית היה קשה מאוד לעצור אותי".
למרות שנים נהדרות, לא זכית ביורוליג. זה חסר לך?
"לא, אלה דברים שאנשים מדברים כדי אולי לשים לי כתם על הקריירה. תמיד שיחקתי בקבוצות טובות שרצו לזכות ביורוליג, זכיתי בתואר עם לימוז' (גביע קוראץ', י"מ) ועשיתי דברים גדולים בקריירה. יש הרבה שחקנים עם תארי יורוליג, אבל הם לא היו שחקנים טובים. הייתי אחד הכי טובים, נהניתי מכל רגע בקריירה והשגתי המון ניצחונות.
"לעשות את מה שעשיתי מהמקום ממנו הגעתי זה אדיר ואין לי שום תחושת החמצה. כשהגעתי לאירופה בשנות ה-90 אף אחד לא חשב שאני יכול להיות שחקן טוב, רק החבר'ה מפו אורטז האמינו בי וגם דיוויד בלאט שהיה איתי בקשר מאז התקופה שלי בפורטלנד. הוא תמיד אמר לי 'אני אוהב אותך' וניסה להביא אותי לקבוצות שלו. רק אחרי שהתחלתי לנצח משחקים פתאום כולם התחילו להסתכל ואמרו 'אוקיי, יש פה מישהו שכדאי לשים לב אליו'".
מה המטרות שלך בקריירת האימון?
"אני רוצה לעזור לצעירים במסע שלהם ולעורר בהם השראה. יום אחד אני רוצה להיות מאמן ראשי כדי שיהיה לי פרויקט משלי, לא משנה אם מכללה או אירופה, ואולי אפילו באן.בי.איי".
"כשהגעתי לאירופה בשנות ה-90 אף אחד לא חשב שאני יכול להיות שחקן טוב, רק החבר'ה מפו אורטז האמינו בי, וגם דיוויד בלאט שהיה איתי בקשר מאז תקופתי בפורטלנד. הוא תמיד אמר לי 'אני אוהב אותך' וניסה להביא אותי לקבוצות שלו. רק אחרי שהתחלתי לנצח במשחקים פתאום כולם התחילו להסתכל ואמרו 'אוקיי, יש פה מישהו שכדאי לשים לב אליו'".
"האוהדים בישראל מבינים כדורסל"
במהלך הקריירה ניהל בראון (47) כמה פעמים שיחות עם מכבי ת"א על הצטרפות אפשרית, אך הגיע רק בשלהי הקריירה ולבש את המדים הצהובים בעונת 2008/9. עוד לפני כן היה שותף לכמה קרבות גדולים עם צסק"א נגד מכבי, במיוחד בשלושת המשחקים בעונת 2003/4, כשבמהלך העונה הסדירה הרוסים ניצחו בתל אביב והצהובים ניצחו במוסקבה. בחצי גמר הפיינל פור ביד אליהו התפתח אחד המשחקים המשובחים שנראו באירופה באותן שנים, ובסיומו ניצחה מכבי והמשיכה לזכייה בתואר.
"תמיד אהבתי את מכבי והם אהבו אותי. גם בסוף שנות ה־90 דיברנו, גם ב־2001 וגם ב־2003. מכבי תמיד היו ארגון נהדר ומקום טוב, אבל כל אחד הלך לכיוונים שונים", נזכר בראון. "אני שמח שיותר מאוחר בקריירה זה קרה, והיתה חוויה נהדרת. אני ואשתי רצינו להישאר לעונה נוספת, אבל היינו מחויבים מבחינה חוזית לז'לגיריס".
בישראל מספרים שב־2003 כבר היית קרוב לחתימה, וברגע האחרון הלכת לצסק"א.
"אני לא זוכר מה גרם לסיטואציה להסתדר ככה. דברים קורים מסיבה מסוימת, ובאמת כולנו הצלחנו. מכבי זכו בשני תוארי יורוליג עם פארקר וכל החבר'ה שהיו שם, וגם אני שיחקתי בקבוצה נהדרת".
כששיחקת בצסק"א התפתחה יריבות מקצועית מול מכבי.
"וואו, בנאדם. היו משחקים גדולים. מכבי וצסק"א אלו שני מועדונים היסטוריים, וכל משחק בין הקבוצות האלה הוא חתיכת קרב. אני זוכר שניצחנו בתל אביב ואז פארקר קלע ברגע האחרון במוסקבה, היו משחקים משוגעים. בתור יריב תמיד כיף לשחק בתל אביב, כל האולם צבוע בצהוב־כחול עם דגלים, שלטים ושירים, והאוהדים בישראל מבינים כדורסל. הם מהאוהדים הטובים שפגשתי, תומכים בקבוצה ונוסעים איתה לכל מקום. זה משפיע גם על היריבים להתעלות".
היה לכם בכלל סיכוי לנצח את מכבי בפיינל פור בתל אביב עם כל האווירה והאוהדים?
"זה היה קרב היסטורי. אני דווקא חשבתי שיש לנו סיכוי טוב, כי היתה לנו קבוצה חזקה. אבל הם שיחקו מצוין, שאראס היה מעולה, פארקר שיחק טוב, שארפ נתן את שלו. בסוף כדורסל זה משחק של מומנטום, והוא היה שלהם בדקות החשובות".
כששיחקת בצסק"א התפתחה יריבות מקצועית מול מכבי.
"וואו, בנאדם. היו משחקים גדולים. מכבי וצסק"א אלו שני מועדונים היסטוריים, וכל משחק בין הקבוצות האלה הוא חתיכת קרב. אני זוכר שניצחנו בתל אביב ואז פארקר קלע ברגע האחרון במוסקבה, היו משחקים משוגעים. בתור יריב תמיד כיף לשחק בתל אביב, כל האולם צבוע בצהוב־כחול עם דגלים, שלטים ושירים, והאוהדים בישראל מבינים כדורסל. הם מהאוהדים הטובים שפגשתי, תומכים בקבוצה ונוסעים איתה לכל מקום. זה משפיע גם על היריבים להתעלות".
היה לכם בכלל סיכוי לנצח את מכבי בפיינל פור בתל אביב עם כל האווירה והאוהדים?
"זה היה קרב היסטורי. אני דווקא חשבתי שיש לנו סיכוי טוב, כי היתה לנו קבוצה חזקה. אבל הם שיחקו מצוין, שאראס היה מעולה, פארקר שיחק טוב, שארפ נתן את שלו. בסוף כדורסל זה משחק של מומנטום, והוא היה שלהם בדקות החשובות".
מי תרצה שתנצח במשחק הערב?
"שאלה קשה. היה לי טוב בשתי הקבוצות, ואני לא יודע מי ארצה שתנצח. אני מאחל בהצלחה לשתי הקבוצות ואני בטוח שיהיה משחק מהנה. אין אפשרות אחרת. תמסור ד"ש חם לאוהדים של מכבי, אולי אנחנו עוד ניפגש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו