אייל ברקוביץ' אמר השבוע שהגיע הזמן להפסיק עם מאמני נבחרת, שבאים עם קלסרים ותארים ולא מובילים אותנו לשום מקום. הוא ואבי נמני מוכנים לבוא בחינם ("מי ישמע מה זה לאמן את הנבחרת? כולה שלושה אימונים בשנה", רדיו תל-אביב). כן, בואו באמת נחזור לשכונה. נגיע לאימון המסכם אחרי שנריב עם העסקן מהפועל, נשכח מהסקאוטינג, נפסיק למדוד נתונים ואולי על הדרך נשתחל לבית האסיאתי, שם יתכן ואנחנו קצת יותר טובים.
ההתאחדות חייבת לבחור מאמן זר לנבחרת, רק בכדי לברוח מהביצה המקומית ולנשום אוויר מעט יותר צלול. ברק בכר אולי מתאים כבר עכשיו, הרי עם הצלחה לא מתווכחים, אבל בשביל מה לו? בגיל 42 הוא יכול להגיע עם סוכן טוב למועדון אירופאי ולבנות לעצמו קריירה נפלאה, כזו שמתאימה לכוכב ברמתו. הנבחרת, לעומת זאת, עשויה לתקוע אותו לכמה שנים ואולי אפילו להוציא אותו לפנסיה מוקדמת. שלא ידאג, זמנו עוד יגיע.
אני לא מזלזל בקלינגר ובבן שמעון ולא בבלבול ובטח לא באלון חזן, אבל מינוי שלהם לא מביא איתו בשורה לנבחרת שזקוקה למשהו אחר, במיוחד כעת כשהאיכות לא נשפכת מהסגל וזהבי, המלך-המשיח, כבר מאותת על סיום בגיל 34. היא צריכה שינוי.
אפשר להגיד על רוטנשטיינר שנכשל וזה לא יהיה רחוק מהאמת. הרי כמו קודמיו לא השכיל להביא אותנו לארץ המובטחת, אבל הוא לפחות היה אחר. מזכיר לכם שגם אחרי שריצ'רד מולר נילסן המנוח עזב, הבינו עד כמה הוא שינה פה את התרבות והצליח להוציא אותנו מהקיבעון המזרח תיכוני.
לא כל מאמן זר הוא כתובת מתאימה עבור ראשי ההתאחדות, אבל עובדה שבמכבי ת"א חזינו בשנים האחרונות במאמנים כמו גארסיה, סוזה, ואיביץ' שבנו פה דרך חדשה וישנם בעולם לא מעט מאמנים שמתמחים בלקחת נבחרות קטנות ומשנים בהן את הדיסקט.
זה אולי יעלה הרבה וגם אין תעודת ביטוח שדווקא הפעם נצליח, אבל בעיניי זה עדיף מלחזור לאווירת העסקונה המדכדכת ולמריבות הצעקניות בלב השכונה. צריך מאמן זר, בעל קבלות, המוכן לאתגר, אבל במיוחד כזה שלא ידפוק לאף אחד מאיתנו חשבון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו