"המטרה: לעלות לגמר אולימפיאדת החורף"

לפני כשנתיים, בשיא מגפת הקורונה לפני שנתיים, כשהעולם היה בחוסר וודאות וסגר היה רק שאלה של זמן, דווקא אז, היילי קופס עלתה על המטוס מביתה בווסט אורנג', ניו ג'רזי אל ירושלים, כדי לחזק את לימודי התורה שלה באולפנת 'אמית' בירושלים, אבל גם היא לא שיערה לעצמה, שכל זה יסתיים, עם הכרטיס לאולימפיאדת החורף בבייג'ין 2020.

קופס (19), ביתם של סטיבן וליסה, גדלה כל חייה בבית מסורתי, שהקפיד לשמור שבת וחגים, אבל גם בבית ספורטיבי, כאשר אימה מחליקה מקצועית לשעבר, לקחה אותה כבר בגיל 3 להתנסות ראשונה על הקרח והחיבור היה מיידי.

ההצלחות המקומיות לא איחרו לבוא ובגיל 13, הדבר לא נעלם מעיני ראשי איגוד ההחלקה הישראלית, לאחר שהיילי הצעירה קיבלה הזמנה להצטרף לאימוני נבחרת ישראל בעיר הולדתה, מאחר ובישראל אין תשתיות מתאימות לרמות הגבוהות.

לקופס הסידור התאים, בגלל אהבתה הגדולה לישראל שבו תמיד ראתה הבית שלה ועצם העובדה שדרך הייצוג זכתה לקבל את האזרחות הרווח היה כפול, אבל לחיים היו תוכניות אחרות ולאחר מספר פציעות ממנה סבלה, ב-2019 היא נאלצה לתלות את המחליקיים, לפרוש מהענף ובסופו של דבר כאמור להגיע וללמוד בישראל.

לאחר שנה שלמה שקופס ראתה את משפחתה דרך הזום, היא חזרה ביוני האחרון הביתה וקיבלה טלפון מיושב ראש איגוד ההחלקה האמנותית בוריס חייט, שסיפר לה, שהמחליק יבגני קרסנופולסקי שייצג את ישראל בשתי האולימפיאדות האחרונות מחפש פרטנרית חדשה. קופס לא היססה לשנייה וכבר למחרת התייצבה לאימון.

בזמן שבהחלקה אמנותית לוקח שנים לבנות אמון ולהגיע לרמות הגבוהות, השניים עשו את הבלתי ייאמן כשתוך שלושה חודשים של עבודה יחדיו התיצבו בתחרות ההזדמנות האחרונה לאולימפיאדה שנערכה בגרמניה, מול כל הזוגות מכל העולם – סיימו במקום השלישי והשיגו את הכרטיס האחרון לסין.

"אני עדין לא מאמינה שאני באולימפיאדה וכל זה לאחר שלושה חודשים ביחד", מספרת קופס בראיון מיוחד ל'ישראל היום' ביחד עם קרסנופולסקי. "האולימפיאדה זה שונה מכל תחרות רגילה, כי יש הרבה יותר התרגשות במיוחד שזה המשחקים הראשונים שלי".

את מבקשת טיפים מיבגני על האולימפיאדה?

"יש לו את הניסיון ובכל פעם שיש לי שאלות אז אני נגשת אליו. יש לנו קשר ממש טוב, הוא פרנטר נוח ואפשר לסמוך עליו על הקרח והוא סומך עלי ויש לנו עבודה טובה ביחד שרק הולכת ומשתפרת מאימון לאימון."

מבחינתך יבגני פעם שלישית יש עדין את אותה התרגשות?

"כן ברור, זה לא קורה כל שנה כמו אליפות אירופה או עולם. יש התרגשות שיא. קצת יותר קשה מין הסתם מהפעם הראשונה, כי אני לא נעשה צעיר יותר כשהעבודה נשארת אותה עבודה והגיל רק הולך ומקשה."

איזה טיפים נתת להיילי מהניסיון האולימפי שלך?

"פשוט לנסות יותר להירגע, לחשוב בראש שזה כמו תחרות רגילה. יש הרבה הסחות מבחוץ, שזה לא נותן לך תחושה של תחרות רגילה, אבל מנסים להישאר נורמאליים, להתרכז באימונים בלי כל הבלגאנים מסביב ולעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים."

היתה עונה קשה עם כל הקורונה

יבגני: "כן היתה שנה קשה, גם בזמן הקורונה זה בדיוק הזמן שהיינו צריכים להתחבר, אבל לא היו מספיק תחרויות לפני הקריטריון. אימונים היה לנו את הקרח כמה שרוצים, אבל המינוס היחידי שהגענו לתחרות הגורלית של השנה בעיניים מכוסות בלי להכיר את היריבים שלנו, בניגוד לקמפיין הקודם שהיו לי שבעה תחרויות."

"לא הסתכלנו מה עומד בדרך. היה לנו מטרה של תחרות הקריטריון ועובדה קשה של שלושה חודשים שבסיומה היינו צריכים להיות בשיא."

היילי: "עברנו את הקורנה באימונים, כי הרשו לנו להתאמן אבל רק אנחנו היינו על הקרח ולכן קצת הרגשנו פחות את התקופה להיות סגורים בבית".

יבגני החלפת לא מעט בנות זוג בשנים האחרונות, איך כל פעם מתחילים מחדש

"להגיד לך שזה לא נמאס, אז זה נמאס מהר, אבל בחצי מהפעמים זה לא היה תלוי בי וחצי אנחנו מחליקים וזה לא הלך והתקדם. ידעתי שאם אני ממשיך באותה רמה, לא הייתי מצליח לעבור שלב ולהשיג את הכרטיס לאולימפיאדה".

אם מי היה לך את החיבור הכי טוב?

מכל הבת זוג שהיו לי עד היום, זה מוזר עבל עם היילי יש לי את החיבור הכי טוב. מהרגע הראשון היה לנו קליק. בתור מחליק כבר רציתי לפני שלוש שנים להחליק איתה ומכל מיני סיבות זה לא הסתדר וגם מבחוץ חשבו שזה לא יצליח".

"ידעתי שהיא עובדת מאוד קשה והיא קצת משוגעת במובן החיובי, שזה טוב לנו וטוב לספורט שלנו, כי היא הולכת עד הסוף עד הכל. טוב שזה קרה לנו לפני כמה חודשים, מאשר שזה לא היה יוצא לנו בכלל ואני תמיד אומר שחבל שלא נפגשנו כבר לפני שש שנים. הכל זורם ביחד, אין לנו וויכוחים מיותרים".

ראית את ההצלחה בטוקיו וזה נתן מוטיבציה?

יבגני: "אני הכי מבסוט מה שהיה והיה לי ארגשה טובה במיוחד מלוחמת הטאקוונדו אבישג סמברג שעקבתי אחריה ורציתי שלינוי אשרם תנצח ותשים סוף להגמוניה של רוסיה שזוכה כל אולימפיאדה שבאו תמיד שזה בכיס שלהם".

זה לא מה שקורה גם בהחלקה אמנותית?

"בוודאי, בגלל זה אני מאוד מחובר למה שהיה אצל לינוי. אנחנו חיים על ניקוד ולא על תוצאות זמן. סוף סוף זה קרה בהתעמלות אמנותית ואולי גם יקרה אצלנו ואז שינצחו יותר ישראלים מאשר רוסים. ברור שיש פוליטיקות בענף וכל עוד לא מסתכלים על כל מדינה כשווה, זה לצערינו עדין קורה".

מה הייתם משנים כיום כדי שיותר ישראלים יתחברו לענף?

"כל המגרשים שנפתחו בארץ מאילת, באר שבע וחולון יש הרבה ישראלים שמחליקים ברמה טובה ומקווה שבאיזה לב בחיים שלהם יפסיקו. יש פוטינציאל, אבל צריך שיהיה תמיכה מההורים, שיהיה התמדה אחרת הכל נזרק לפח".

לפני ארבע שנים ראינו כמעט פי 2 מחליקים אמנותיים באולימפיאדה – למה הענף הלך אחורה?

"תמיד יש עליות וירידות. היינו בסוג של עליה ועכשיו ירידה. מקווה שזה יעלה שוב פעם באולימפיאדה הבאה ולא ימות. כי אפשר לפתח את זה, שיש הרבה ילדים שלוקח כמה שנים טובות עד שהם מתפתחים. אני רואה פה בחולון הרבה ילדים שיכול לצאת מהם משהו. כמו כל דבר יש ימים קשים, צריך שהם לא יגמרו אותך ולהמשיך להתמיד".

"המטרה לעלות לגמר באולימפיאדה"

מאז משחקי החורף האולימפיים ב-1994 שנערכו בלילהאמר שבנורבגיה, ישראל שומרת על המסורת לשלוח נציגים בכל אחת מהאולימפיאדות, ולמי שיש חלק נכבד מזה הוא כמובן קרסנופולסקי, שעבור יהיה הפעם השלישית באולימפיאדה.

יבגני בן ה-33 עלה לארץ בגיל שלוש מאוקראינה ונקלט עם משפחתו בקריית-שמונה. משם הוא היה קופץ למטולה להתאמן ובין לבין גם השלים שירות צבאי מלא. ב-2014 באולימפיאדת סוצ'י, ביחד עם אניה דוידוביץ', הפכו לזוג הראשון בישראל שמגיע לגמר בתחרות הזוגות הספורטיביים בהחלקה אמנותית שסיימו במקום ה-15, אך ארבע שנים מאוחר יותר עם פייג' קונרס לא הצליח לשחזר את ההישג ודורג 19.

שדחו את אולימפיאדת הקיץ, פחדת שאולי ידחו גם את משחקי החורף?

יבגני: "ברור שהיה חשש. אצלי החשש היה יותר גדול כי אני מזדקן, עוד שנה היה לי יותר קשה. היילי עוד צעירה ויש לה כוחות ומאז שאמרו שאולימפיאדת הקיץ נדחת, ישר עלה החשש שיש מצב שידחו גם את אולימפיאדת החורף".

"אני בטוח שיש הרבה ספורטאים בקיץ שלא אהבו את העובדה שנדחה בשנה וגם היה כאלה שזה פגע בהם ולא יכלו לנסוע כמו שחר צוברי והמזל לא היה בצד שלו וזה מבאס".

מבחינתך זאת האולימפיאדה האחרונה?

"הכל יכול להשתנות. בוא נראה שהאולימפיאדה הזאת עוברת והכל בסדר, אבל להחליק באולימפיאדה הבאה בגיל 37 אין כמעט בעולם מחליקים שהגיעו לגיל הזה".

היילי עם היו תנאים ומגרש אולימפי בישראל, היית מעדיפה להישאר ולהתאמן בישראל?

"אני מעדיפה להחליק בישראל, כשאני מייצגת את ישראל אז זה מובן שהיה מדהים גם להתאמן כאן, אבל אין את אותם המתקנים שיש לנו בארצות הברית. אבל אני מאוד מחוברת לארץ, למדתי שנה באולפנה ויש כאן מזג האוויר נהדר והלוואי והיה בישראל מגרשים אולימפיים והיה אפשר להסתדר".

יבגני: "רוב הנבחרת מעדיפים להתאמן בארץ, אמרנו את זה כל הזמן. כרגע זה קשה, אבל מקווה ששבעתיד ישתפרו התנאים וזה אכן יקרה". 

איך מסתדר לך כל התחרויות עם עניין הדת?

"זה היה קשה בהתחלה אבל למדתי להסתדר. אני שומרת שבת, אז לפעמים מגיעה לתחרויות ברגל וגם ההורים עוזרים שיוצרים קשר עם בית חב"ד ודואגים לי לאוכל".

מה אתם אומרים לכל אלה שמגיבים שאתם מתאמנים בארצות הברית, מתחרים כל השנה בחו"ל זה לא ממש לייצג את ישראל

יבגני: "הקטע הוא שתמיד יגידו את זה, יש מספר גדול מאוד של מחליקים שלא מתאמנים במדינה שלהם בגלל שאין תנאים ולרוב מתאמנים ברוסיה בכל השנה. זה לא שלא רוצים, פשוט אין. ברור שרובם היו רוצים להישאר במדינה שלהם בכלל בלי לחשוב פעמים. זה שאין מאמנים, מגרשים, אין מספיק שעות על הקרח.

"בשביל להצליח צריך את כל התנאים, אחרת פשוט לא תגיע לשום מקום וזה הסיבה שתשע מדינות שמגעים איתנו לאולימפיאדה, מתאמנים ברוסיה".

זה הולכת להיות אולימפיאדה יוצאת דופן עם כל הגבלות הקורונה

היילי: "זה בהחלט יהיה מאכזב, וזה גם משחקים ראשונים שלי שרציתי לחוות את כל החוויה, אבל צריך לזרום עם מה שיש, ולהאריך את זה שאנחנו בכל זאת מתחרים שם. זאת תהיה אולי חוויה שונה, אבל עדין תהיה חוויה שלא אשכח ולא אקח את העובדה שאני באולימפיאדה".

מה אתם אומרים על כל אלה שמבקשים להחרים את האולימפיאדה בבייג'ינג?

היילי: "ספורטאים שעבדו כל כך קשה להגיע לאולימפיאדה לא צריכים לוותר ע החלום, אבל גם מבינה את המחאות ואת הסיבות שלהם. מבחינתי האולימפיאדה מסמלת את האחווה בין העמים, שכולם מתכנסים במקום אחד מכל רחביי העולם כדי להתחרות ומאחדת, כשאני תמיד צפיתי במשחקים וחלמתי להגיע לשם".

תנו סיבה אחת למה לצפות בכם באולימפיאדת החורף

היילי: "עבדתי נורא קשה להגיע לשם, מקווה להחליק בלי בעיות. זה משהוא שאני אוהבת ורוצה להוות השראה לילדים קטנים. כשאני גם מסורתית, כשרוצה להוכיח שגם זה אפשרי להתחרות ברמות הגבוהות ולשמור על המסורת".

יבגני: "אני מקווה שיהיה דור צעיר, שהספורט לא ימות. שיהיה תוצאות יותר ממה שהיו אצלי בקריירה, שילדים יראו וירצו להיות מחליקים ואם יש להם חלום להגיע לאולימפיאדה זה משהו שאפשרי".

אם יכולתה להעביר מסר לשר הספורט חילי טרופר מה הייתם אומרים או מבקשים ממנו?

"ללא ספק יותר מגרשים בארץ, בתקן אולימפי. לא רק שילדים יתאמנו, אלה שאפשר להביא תחרויות גדולות לארץ. אפשר לעשות כאן משהו גדול".

אז מה נראה ממכם בבייג'ינג?

היילי: "להחליק נקי ולעלות לגמר, זה מה שננסה לעשות".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

יבגני: "להיות בין 16 הזוגות שעולים לגמר ומשם הכל פתוח. חייבים לעשות את זה, אין אופציה אחרת".