כשהקבוצה של המדינה חסמה את האמת (16.12.1982)
שערוריות של שחקני כדורסל זרים מלווים את הענף בארץ מאז נחתו הראשונים אי שם בסוף שנות ה-70'. אבל, אחרי שבשבוע שעבר הצגנו לכם את "משחק השפעת" המפורסם של מיקי ברקוביץ', בו הוא הצטיין למרות מחלתו והוביל את מכבי תל אביב לניצחון על ריאל מדריד, השבוע לפני 42 שנה הצהובים סבלו מעוד "שפעת", אבל מהזן המביש.
זה היה עוד ערב מול היכל מלא, היריבה היתה שוב ריאל, והכל חיפשו אחרי אחד השחקנים המרכזיים של הקבוצה, הסנטר אולסי פרי, שבושש לבוא. לאיש לא היתה תשובה של ממש. טל ברודי סיפר לתקשורת ש"הוא כנראה נתקע בפקקים, אולי הוא עוד יגיע", בזמן שהשדר יורם ארבל דיווח: "שחקן מפתח במכבי תל אביב, האיש הגבוה בקבוצה, אולסי פרי, לא הגיע להיכל הספורט ביד אליהו. אף אחד לא יודע בדיוק מה קרה".
לבסוף מכבי נאלצה לשחק בלי פרי ואפילו ניצחה, אך הקבוצה ששלחה את אנשיה לביתו של הגבוה הנעלם, נאלצה לצאת גם לבצע מיסוך לאירוע ושיחררה הודעה שאיש לא האמין לה: "הוא עם חום גבוה, בביתו, חולה".
הרמיזה העבה היתה לשפעת של הסנטר, אבל מהר הכל הבינו – אחד מאגדות הצהובים נמצא שרוע על המיטה בביתו בלי כל יכולת לנייד את עצמו, אחרי צריכת סמים מוגזמת. מאוחר יותר התגלה שפרי מכור, אך האירוע המביך לא הפריע למכבי להשאיר אותו במועדון שאת שמו הוא הכתים.
לאחר פרישתו ב-1985, פרי אף ישב בכלא מספר שנים על הברחת כמות גדולה של הירואין מהולנד לניו יורק. הוא חזר לארץ ב-1997 וחבריו מהימים במכבי תל אביב עזרו לו להשתקם והוא חי בישראל עד היום.
החוק שפרץ את גבולות הספורט (15.12.1995)
ז'אן מארק בוסמן היה שחקן כדורגל בלגי, שולי מאוד על המגרש, שתחילה שיחק בקבוצות מעיר הולדתו ליאז'. עת ניסה לעזוב את RFC לדנקירק מהליגה הצרפתית השלישית בקיץ 1990, קבוצתו דרשה תמורתו כסף למרות שחוזהו נגמר וסיכלה את המעבר, בהתאם לחוקי ההעברות של אותה תקופה.
בוסמן לא ויתר, והשבוע לפני 29 שנה, בתום יותר מחמש שנות מאבק משפטי, פסק בית הדין לצדק האירופי לטובתו והוציא לדרך את מה שמוכר היום כ"חוק בוסמן", ששינה לחלוטין את פני הכדורגל העולמי.
ההחלטה הובילה לשני סעיפים עיקריים בחוזי השחקנים עד היום. הראשון: שחקן שסיים את חוזהו יוכל לעזוב את המועדון ללא תמורה. השני והחשוב יותר: קבוצות יכולות להחתים שחקנים ממדינות זרות ללא הגבלה, כל עוד הם חלק מהאיחוד האירופי. בוסמן, שהקריב את הקריירה שלו בשביל רבים אחרים, השפיע גם על הכדורגלנים הישראלים, שרבים מהם יצאו למרדפים אחרי דרכונים זרים, המשתייכים לאיחוד האירופי.
ענקית הכדורגל לא עצרה ב"עד 120" (16.12.1899)
השבוע לפני 125 שנה הוקם אחד ממועדוני הכדורגל הגדולים בתולדות הענף – א.ס מילאן. בשנים האחרונות הרוסונרי אמנם התרחקו ממעמדם הגבוה ולא מתקרבים למלכים החדשים של הכדורגל, אבל אף אחד לא יכול למחוק את ההישגים האדירים שרשמו לאורך מאה ורבע על המגרשים.
19 אליפויות איטליה ועוד 5 גביעים זו כמות מכובדת מאוד במסגרות המקומיות, אבל מילאן הגדולה, אם זה תחת (המאמנים) אריגו סאקי או פאביו קאפלו או קרלו אנצ'לוטי, דרסה בתקופות מסוימות את כל היבשת, עם שבעה גביעי ליגת האלופות, שנייה בהיסטוריה רק לריאל מדריד.
תחילה הגיעו שתי זכיות בשנות ה-60, אחר כך היו אלה הימים הגדולים של השלישייה ההולנדית – מרקו ואן באסטן, רוד חוליט, פרנק רייקארד – שהניפה פעמיים ברציפות את הגביע עם האוזניים הגדולות ב-1989 וב-1990, ואז נרשם ה-0:4 המוחץ בגמר 1994 על ברצלונה. לבסוף הגיעו שתי זכיות אחרונות בעשור הראשון של המילניום, האחרונה ביניהן ב-2007.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו